Page 61 - 16222
P. 61
מפלצת בעיניו ׀ 61
בחזרה לחדר השינה ומשליך את הטלפון שלו ,שנוחת באקראי שוב
על ערמת הבגדים שלו.
המיטה זזה כשהוא נכנס אליה ונשכב לידי .הפעם ידיו מחפשות
אותי ,נכרכות סביבי ,מושכות אותי לאחור ,לעומתו .הכוח שלו שוב
מדהים אותי ,הוא מושך אותי אל בין זרועותיו כאילו אני עשויה
מכלום .אני מרגישה כמעט כמו בובת סמרטוטים תחת ידיו.
הוא מזיז את שיערי הצידה ,מנשק את צווארי ,ומשהו במחווה
גורם לי להרגיש יותר בנוח .אני מרגישה בטוחה ,באופן מוזר ,כמו זחל
עטוף בפקעת ,שממתין שכנפיו יצמחו.
"אני מופתע שאת עדיין ערה ",הוא אומר בשקט" .אולי לא הייתי
צריך להיות עדין איתך".
דבריו גורמים לי לחייך ,למרות חששותיי .אני לא מסוגלת לעכל
את המחשבה שכך נאז מתנהג כשהוא שולט בעצמו .אם הוא יהיה
חסר מעצורים הוא כנראה יעלף אותי עד השבוע הבא.
"מה השעה?" אני שואלת.
"שתיים".
אוף" .אולי כדאי שאלך".
"למה?"
"כי מאוחר".
"אז?"
"אז "...אז ,אני לא יודעת" .חשבתי"...
הוא מהמהם באוזני וידו גולשת באיטיות במורד הבטן שלי אל
הכאב שבין רגליי" .פחות לחשוב ,יותר להרגיש".
אני נאנחת ועוצמת את עיניי .הוא משאיר אותי ללא מילים .ידיו
מלטפות את עורי ,את הדגדגן שלי ,והוא מצמיד אותי אליו .חולפות
שניות בודדות עד שנשימתי מגיחה מפי באנקות.
"בדיוק ",הוא לוחש" .פשוט תרגישי את זה".
להרגיש את זה ,אני מרגישה ...אני מרגישה בכל גופי ,המתח הולך
ונבנה עד שאני כבר לא עומדת בכך" .בבקשה .אל תפסיק".
"מה שאת רוצה".
