Page 62 - 16222
P. 62
62׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"אלוהים ,כן .כן .אל "...נשימתי נעתקת ,קולי מתוח כשאני
מרגישה את התחושה עולה בי" .תפסיק".
"להפסיק?"
הוא מפסיק.
הוא פאקינג מפסיק.
"לא ,לא ,לא ",אני אומרת שוב ושוב ,מזיזה את מותניי ,נואשת
לחיכוך ,לפני שהכול יתפוגג" .אל תפסיק .בבקשה".
הוא צוחק באוזני וידו נעה שוב ,מלטפת אותי .שפתיו מוצאות
את צווארי וגופי נמתח כשעונג מתפרץ בי .אני נאנקת ,מילים לא
ברורות נשפכות מבין שפתיי .כעבור רגע העונג נמוג .הוא מפסיק,
הפעם באמת ,ידו עוצרת וחופנת את האזור שבין ירכיי.
"מוצא חן בעיניי שהאישה שלי יודעת מה היא רוצה ",הוא
אומר ,ידו מתרוממת שוב ,נעה לאט על החזה שלי ,ומגיעה אל פניי.
דבריו מכים אותי בהלם ,ואני נדהמת עוד יותר כשידו מוצאת
את פי .אצבעותיו מלטפות את שפתי התחתונה והאצבע המורה
שלו נוגעת קלות בלשון שלי" .ומוצא חן בעיניי כשיש לה טעם
גן־עדן".
אני רועדת כשהוא מנשק את דרכו לאורך צווארי ,יורד אל כתפי,
עוצר ומנשק את השכמה שלי .פיו משתהה שם והוא מרחיק את ידו
מפי.
"תישארי ",הוא אומר" .אני אקח אותך הביתה בבוקר .זה בדרך
שלי ,בכל מקרה".
"אוקיי ",אני לוחשת ,אבל הוא לא מחכה לתשובה שלי .ידיו
עוזבות את עורי ,החלל הריק מקיף אותי כשהוא נסוג ממני ,מתהפך
והולך לישון.
אם אני לא פרוצה מהוללת ,אני לא יודעת מי כן.
