Page 63 - 16222
P. 63
מפלצת בעיניו ׀ 63
שינה חומקת ממני לזמן מה ,עד שאני סוף סוף לוכדת אותה .כשאני
מתעוררת ,אור השמש חודר מבעד לחלונות ומאיר את חדר השינה.
עדיין אין לי מושג מה השעה ,אבל דבר אחד אני יודעת בבטחה.
אני לבד.
גופי כואב ,ומגעיל ,ואני עירומה לגמרי.
אבל לבד.
אני משפשפת את עיניי ,יוצאת מהמיטה ואוספת את בגדיי מליל
אמש ,אלו שעדיין מעורבבים עם שלו על הרצפה .אני לובשת את
החזייה והתחתונים ומרימה את השמלה .אני הופכת את הבד ,מנסה
לסדר אותה ,ומשהו לוכד את מבטי.
היא קרועה.
הוא ממש קרע אותה בידיו ,ככל הנראה ,הסריג רופף והרוס סביב
השוליים.
אני מסתכלת עליה בזעזוע" .אוי לא".
"הכול בסדר?"
הקול מפתיע אותי כל כך עד שאני נרתעת ,צווחת ,וכמעט שומטת
את השמלה .אני מסתובבת אל הדלת ורואה את נאז עומד שם ,שיערו
הכהה לח ,טיפות מים נוטפות במורד החזה החשוף שלו .פתאום עולה
בי דחף ללקק אותן.
אויש ,ארצה ,הורמונים.
הוא לבוש רק בזוג תחתוני בוקסר שחורים ,הרגע יצא מהמקלחת.
אני בוחנת אותו באלם ,זוכה למבט הראשון ההגון שלי בו ללא
החליפה .הוא עדיין משגע ,אבל עכשיו אני רואה יותר ממנו ,מבחינה
בדברים שלא יכולתי לראות אמש .הוא מכוסה בפצעים ישנים ,צלקות,
חתכים כסופים שבוהקים תחת האור ונעלמים בחסות החשכה ,כמו
סודות נלחשים.
זה לא דוחה ,אבל זה בהחלט מערער אותי קצת .אני תוהה מה
הגבר הזה עבר בחייו .הוא נראה כאילו עבר מלחמה.
"הכול בסדר?" הוא שואל שוב כשאני שותקת ,קולו קצת חזק
יותר ,מסית את תשומת ליבי מהחזה שלו.
