Page 65 - 16222
P. 65
מפלצת בעיניו ׀ 65
שרק הוא מודע אליה .הוא מצחקק והצליל גורם לי להרגיש כאילו אני
שורת המחץ" .ואת גרועה בלקרוא אנשים ,קאריסה .גרועה".
הוא לובש את הז'קט שלו ,מכפתר אותו ,ופונה אליי שוב.
"אבל היא יפיפייה עלייך ",הוא אומר" .אני שמח שלבשת אותה".
"אני ,אה ...תודה ".אנרכיה משתוללת בתוכי כשאני בולעת רוק.
הוא אמר שאני יפיפייה .לפתע ,אני מרגישה כמו ילדה קטנה ,מסמיקה
למשמע המחמאה" .בסך הכול רציתי להיראות טוב".
"למה?"
למה? איזו מן שאלה זאת?
המילים 'בגלל ארוחת הערב' עומדות על קצה לשוני ,אבל משהו
בהן לא נשמע לי נכון .יש להן טעם לוואי מריר של שקר ,שבקושי
תובל בניסיון להסוות את מה שעומד מאחוריהן .לא רציתי להיראות
טוב בשביל ארוחת הערב.
אלא בשבילו.
אני לא עונה ,אבל מהמבט שעל פניו ,ברור לי שהוא יודע את
התשובה.
יש משהו שהוא לא יודע?
הוא מתקרב אליי ,שולח את ידו ומלטף את זרועי בעדינות" .ובכן,
כפי שאמרתי ,נראית יפיפייה בה .חבל שהיא נהרסה ,אבל אני אחליף
אותה".
"אתה לא חייב לעשות את זה ",אני אומרת" .אני אפילו לא יודעת
איפה היא קנתה אותה ,או כמה זמן כבר יש לה אותה ...או אם היא
בכלל זוכרת שהשמלה הזאת שלה ,למען האמת".
הוא חולף על פניי בלי להתייחס לתגובתי ועושה את דרכו אל
הדלת" .קדימה ,אני אסיע אותך הביתה עכשיו .אני צריך להיות בעיר
בקרוב".
הוא יוצא ומשאיר אותי לעמוד שם .אני נועלת את המגפיים שלי,
מביטה סביב כדי לוודא שלא שכחתי משהו ,ויוצאת אחריו .הוא כבר
מחזיק את המפתחות ,דלת הכניסה פתוחה לרווחה והוא עומד בפתח
ומחכה.
