Page 67 - 16222
P. 67
מפלצת בעיניו ׀ 67
"מה זה?"
הוא מושך בכתפיו.
זה הכול.
הוא מושך בכתפיו.
הוא מרפה את אחיזתו ,אצבעותיו מתרוממות מעורי והוא מתרחק,
ידו חוזרת אל מוט ההילוכים.
אני מניחה שזה הסימן שלי ללכת.
אני פותחת את הדלת ,יוצאת ,סוגרת אותה מאחוריי .אני במרחק
כמה צעדים מהמכונית כשאני שומעת את החלון נפתח ,והוא קורא
אליי" .קאריסה".
צעדיי מאטים ואני עוצמת את עיניי .אני כבר כמעט בטוחה שזאת
בדיחה על חשבוני .אין אפשרות אחרת .אני סבה על עקביי ,יודעת
היטב שהפעם לא שכחתי את הטלפון הנייד ,מאחר שאפילו לא זכרתי
להביא את המכשיר הדפוק" .כן?"
"ארוחת ערב הלילה?" הוא שואל.
אני מביטה בו בבלבול" .מה?"
"ארוחת ערב ",הוא אומר" .שמונה וחצי מתאים לך?"
עיניי נפערות ואני חוזרת על השאלה" .מה?"
שפתיו זעות בשעשוע ,אבל הוא לא עונה ,אלא מעביר את
המכונית להילוך אחורי ומתרחק ברברס .אני צופה במכונית נעלמת
לתוך התנועה בהלם.
הוא רציני?
