Page 75 - 16222
P. 75
מפלצת בעיניו ׀ 75
"אתה כועס?" אני שואלת כשאני מוסיפה את התבלין לסיר .הוא
שקט מדי .אני מודאגת שפגעתי ברגשותיו.
"לא ",הוא אומר בשקט" .אני רק תוהה אם העובדה שאני כאן
מהווה בעיה".
"מותר לי לארח ",אני עונה .נכון ,הוא אמור להציג תעודה מזהה
בלובי ולחתום את שמו בכניסה ,אבל בכל זאת ...אין שום בעיה עם
העובדה שהוא פה.
"לא לזה התכוונתי".
אני לוקחת שתי קערות ומחלקת את האטריות ביניהן ,ואז מסתובבת
אליו .הכעס נעלם ,אבל הוא נראה כאילו הוא באמת מתחבט" .מפריע
לך שאני כל כך צעירה?"
הוא מביט בי באי־אמון" .אילו זה היה מפריע לי ,לא הייתי פה".
"אוקיי ",אני אומרת" .אז אין בעיה".
הוא לא נראה רגוע ,אבל הוא מרפה מהנושא .אחרי ניקיון קצר,
אנחנו מפנים את המטבח וחוזרים לחדרי ,קערות האטריות בידינו.
אני נותנת לו מזלג פלסטיק ,לוקחת אחד בשבילי ומתיישבת על
קצה המיטה .אני בטוחה שהוא יתיישב לידי ,או לפחות בכיסא שליד
שולחן העבודה הקטן ,אבל במקום זאת הוא נשען על השידה שלי
ומתנשא מעליי.
אני לוקחת כמה ביסים ,רעבה מכדי להתעלם מהאוכל ,בזמן
שהוא בעיקר מערבב את האטריות שלו עם המזלג .אני מסתכלת
עליו בזמן שאני אוכלת ,מחייכת לעצמי כשהוא לוקח את הביס
הראשון שלו .הוא קטן ,ומהוסס ,האף שלו מתעקם כשהוא לועס
ובולע .עיניו מתרכזות בקערה כשהוא לוקח עוד ומכריח את עצמו
לבלוע.
הוא לא ממשיך לאכול.
הוא מערבב את האטריות שלו במשך דקות אחדות ,נותן לי זמן
לאכול ,ואז מניח את הקערה שלו על השידה מאחוריו ועיניו מבקשות
אותי.
הוא מתקרב אליי ,לוקח את הקערה הריקה מידי ומניח אותה
