Page 73 - 16222
P. 73
מפלצת בעיניו ׀ 73
מטופשת .אני באמת עושה את זה? "האטריות צריכות להתבשל רק
כמה דקות".
"הא ".הוא מתרחק מהדלפק ונעמד מאחוריי ,כה קרוב עד שאני
מרגישה את נשימתו על עורי כשהוא מביט על הסיר מעבר לכתפי.
"ומאיפה מגיע הטעם?"
"מזה ",אני אומרת ומרימה את שקית התיבול הקטנה והכסופה.
הוא לוקח אותה מידי" .ולמה היא נראית כמו קונדום?"
"שאלה טובה ",אני אומרת ומערבבת את האטריות" .אני לא
יודעת".
"אז ,מה יש בפנים?" הוא שואל ,הופך את השקית ,בוחן אותה,
אבל לא כתוב עליה דבר מלבד 'טעם שרימפס'" .את זה לפחות את
יודעת?"
"כמויות אדירות של סודיום .ובערך אותה כמות מונוסודיום
גלוטמט".
הוא מעביר את מבטו מהשקית אליי" .עכשיו נראה לי שאת מנסה
להרעיל אותי".
"קצת מלח לא יהרוג אותך".
"אני אדם מבוגר ,קאריסה .הוא עלול להרוג אותי".
"אתה לא עד כדי כך מבוגר ",אני אומרת כשאני מסתובבת אליו
ורואה את קמטי הצחוק סביב עיניו" .כלומר ,כן ,אתה מבוגר יותר,
אבל אתה לא זקן .זה לא כאילו אתה זכאי לקצבת אזרח ותיק .אתה
בקושי מבוגר מספיק כדי להיות אבא שלי".
ברגע שאני אומרת את זה ,הבעת פניו משתנה .הוא נראה כאילו
שפכתי עליו דלק ,והחומר שטף מעליו כל טיפה של הומור והצית
בו אש .אני רואה את זה בעיניו ,הגוון הכחול הבהיר מתכהה והן
מצטמצמות ,מתערפלות ומתעמעמות ,כאילו סערה מתחוללת בתוכן.
השרירים שלי נקפצים כשהוא לפתע צועד לעברי .אני מייד רוצה
להתרחק ,אבל אני כבר מרגישה את החום מהכיריים מטפס במעלה
עמוד השדרה שלי.
אני לא רוצה להיכוות.
