Page 51 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 51

‫‪eh‬‬  ‫חיים‬                                  ‫‪oie`l - dgizt‬‬  ‫חפץ‬

                                          ‫‪miigd xewn‬‬

                                          ‫¨‪o i e¦ ` l‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬י' תשרי‪ ,‬י"ט שבט‪ ,‬כ"ח אייר‪.‬‬          ‫ש‪ :inei gel 10 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י' תשרי‪ ,‬ט' שבט‪ ,‬ט' סיון‪.‬‬

‫)`( ©‪ַ) xn© `¡ P¤W¤ dU¤ r£z© `ŸlA§ xa¥ Fr Fxa¥ g£ A© lB¥x©n§ d‬וִיּ ְקָרא י"ט ט"ז(‪lik¦ x¨ Kl¥ z¥ `Ÿl" :‬‬

‫§‪ֵ ."LiO¤ r©A‬איֶזהוּ ָר ִכיל? ֶזה ֶשׁטּוֹ ֵען ְדּ ָבִרים ְוהוֹ ֵל‪ִ ‬מֶזּה ָלֶזה ְואוֹ ֵמר‪ָ :‬כּ‪‬‬
‫ָא ַמר ְפּלוֹ ִני ָע ֶלי‪ָ ,‬כּ‪ְ ‬ו ָכ‪ָ ‬שׁ ַמ ְע ִתּי ַעל ְפּלוֹ ִני ֶשׁהוּא ָע ָשׂה ְל‪ַ ,‬אף ַעל ִפּי‬
‫ֶשׁהוּא ֱא ֶמת‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ַמֲחִריב ֶאת ָהעוֹ ָלם‪ְ .‬וֵישׁ ָעוֹן ָגּדוֹל ִמֶזּה ַעד ְמ ֹאד‬
‫ְוהוּא ָלשׁוֹן ָהָרע‪ְ ,‬והוּא ִבּ ְכ ַלל ָלאו ֶזה‪ְ ,‬והוּא ַה ְמ ַס ֵפּר ִבּ ְגנוּת ֲח ֵברוֹ‪ַ ,‬אף‬
‫ַעל ִפּי ֶשׁאוֹ ֵמר ֱא ֶמת‪ֲ .‬א ָבל ָהאוֹ ֵמר ֶשֶׁקר ִנ ְמ ָצא 'מוֹ ִציא ֵשׁם ָרע' ַעל ֲח ֵברוֹ‪.‬‬

‫)‪ְ (a‬ועוֹ ֵבר ַנ ֵמּי )ַגּם ֵכּן( ַה ְמ ַס ֵפּר אוֹ ַה ְמַק ֵבּל ְבּ ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ָשּׂא ֵשׁ ַמע ָשְׁוא"‬
‫) ְשׁמוֹת כ"ג א'(‪ְ ,‬וָקֵרי ֵבּהּ ַנ ֵמּי )ְו ִתְקָרא בּוֹ ַגּם( " ֹלא ַת ִשּׂיא"‪ְ ,‬ו ִאם ֵכּן ָלאו ֶזה‬

                                                           ‫כּוֹ ֵלל ִל ְשֵׁני ֶהם‪.‬‬

                                          ‫‪miig min x`a‬‬

‫)`( ‪ .lbxnd‬כל זה שכתבנו‪ ,‬מבואר ברמב"ם פרק ז' לענין לשה"ר‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכן משמע במכילתא‬

‫מהלכות דיעות ובסמ"ג לאוין לא תעשה ט'‪ ,‬עיין )משפטים פרשה כ'( כהסמ"ג‪ ,‬שזה לשון המכילתא‪:‬‬

‫שם‪ .‬והנך רואה מדבריהם ‪' mb x"dyl llek df e`ly‬לא תשא שמע שוא‪ ,‬הרי זה אזהרה למקבל לשה"ר‪.‬‬

‫‪ ,ok‬וכן איתא בהדיא בירושלמי פרק א' דפיאה הלכה דבר אחר‪ ,‬הרי זה אזהרה לדיין שלא ישמע מבעל דין‬

‫א' דלאו זה כולל שניהם‪ .‬ועיין בחלק שני בתחלת קודם שיבוא בעל דין ]חבירו['‪ .‬משמע דעיקר קרא‬

‫הלכות רכילות‪ ,‬מה שנכתוב בענין איסור רכילות אתי אזהרה לקבלת לשה"ר‪ .‬ועין בספר דינא דחיי‬

‫לבעל כנסת הגדולה )על הסמ"ג שם( שהאריך בזה[‪.‬‬              ‫בהמקור החיים ובבאר מים חיים שם‪.‬‬

‫‪xac lr x"dyl elit` llek df e`lc `ed heyte‬‬         ‫‪`ly oia eipta oia epiid ,'xaer'c epazky dne‬‬
‫`‪ ,zn‬כיון דלאו זה כולל נמי שלא ישמיע‬              ‫‪ ,eipta‬כמו שכתב הרמב"ם בעצמו באותו‬
‫דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חבירו‪ ,‬כדאיתא‬      ‫הפרק בהלכה ה'‪ ,‬וכמו שנברר אם ירצה השם לקמן‬
‫בשבועות )ל"א ע"א( ובסנהדרין )ז' ע"ב(‪ ,‬ושם בוודאי‬  ‫בכלל ג' )במ"ח סק"א( בשם כל הראשונים‪wxe .‬‬
‫אפילו על אמת אסרה התורה‪ ,‬ואף על פי כן קראתו‬
‫התורה 'שמע שוא'‪ ,‬או משום השומע שלא ידע את‬                 ‫‪.lawnd `le ,df e`l lr xaer cal xtqnd‬‬
‫הדבר הזה שהוא אמת‪ ,‬ואתה משיאו להאמין דבר‬
‫שהוא אסור להאמין‪ .‬או משום שהתורה ירדה לסוף‬        ‫)‪ .'eke inp xaere (a‬כן איתא להדיא בפסחים )קי"ח‬
‫דעת המספר‪ ,‬שכיון שהוא מספר טענותיו שלא בפני‬       ‫ע"א( עיין שם‪ ,‬וכן כתב הרמב"ם להדיא בפרק‬
‫בעל דינו‪ ,‬אי אפשר שלא יערב בתוך הטעמת דבריו‬       ‫כ"א מהלכות סנהדרין הלכה ז' וזה לשונו‪' :‬אסור‬
‫דבר שאיננו אמת כל כך‪ ,‬ועיין בשבועות )שם( ברש"י‬    ‫לדיין שישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין‬
‫ד"ה שמע שוא‪ .‬ואם כן פשוט הוא דהוא הדין לענין‬      ‫חבירו וכו'‪ ,‬שנאמר לא תשא שמע שוא‪ ,‬ובכלל לאו‬
‫לשה"ר‪ .‬וקל וחומר בזה‪ ,‬שבזה בוודאי לא יבוא בעל‬     ‫זה אזהרה למקבל לשה"ר ומספר לשה"ר' וכו'‪ .‬וכן‬
                                                  ‫כתב גם כן כלשון הזה בספר המצוות שלו מצוה‬
                                                  ‫רפ"א‪] ,‬ובסמ"ג לאוין י' משמע דעיקרו דהאי לאו קאי‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56