Page 10 - 23322
P. 10
תמי שמש קריץ
הצלחתי לקבל תוכנית משלי .זה קרה אחרי כמה שנים טובות שבהן
עבדתי בהפקת תוכניות של שדרים אחרים .פגשתי את בעלי לעתיד
לראשונה בקורס לנהיגה מונעת .חויבתי לקורס כי לא חידשתי רישיון
תקופה ארוכה .הופתעתי כשהתקשר אליי בסיומו .אחר כך התברר
שהשיג את הטלפון באיזה תירוץ ,שאיפשר לו לעיין בטופסי ההרשמה.
שמחתי כש"גומה" ,כפי שאחת הנשים כינתה אותו ,התקשר אליי.
הוא כבר היה בן שלושים וחמש ,בדיוק בשלב שבו תווי פניו ,עם
הסנטר המחורץ ,הפכו מנעריים לגבריים .מסוג הגברים שהגיל עושה
להם טוב .נשים וגברים כאחד סובבו אחריו את הראש ,אבל הוא לא
הבחין בכך .או שדווקא כן הבחין ,אבל לא ראה ,מה שרק הוסיף
לחיבתי אליו .אילו ידע איך להניף את זנבו לראווה ,היה נתפס זה
מכבר .גברים כמוהו הם יקרי המציאות ,וכשהם נלכדים ,אין אישה
שפויה שתשחרר אותם לחופשי .מסוג האנשים שלוקח להם זמן
להיפתח ,אבל כשהם פותחים את סגור לבם ,מתגלה אוצר.
הבעל שלי לא הרבה לדבר ,אף שהיה לו הרבה מה לומר .את
חוכמתו חלק רק עם מי שהרגיש איתו בנוח .איתי הוא הרגיש נינוח
מהרגע הראשון .נראיתי לו חברותית ,קלילה ,לא אחת שצריך להישמר
מפניה .טעות ,איזו טעות .ברבות הימים התברר שהאישה המנוולת
שלו היא לא כיסא נוח ,כי אם כיסא חשמלי .עומדת על שלה ,רוצה,
רוצה ,רוצה .שתיקח מה שהיא רוצה ,רק שתעזוב אותו במנוחה.
לזכותו ייאמר שלא ביקש דבר שלא נתן .את המרחב שהיה צריך
העניק גם לי בשפע .יכולתי לעשות כל מה שרציתי ,הוא מעולם לא
הצר את צעדיי .גם זו לטובה ,חשבתי .הראש התמקד בחצי המלא של
הכוס ,אבל הלב ,הלב כפוי הטובה ,רצה גם את החצי השני.
במהלך השנים בעלי פטר את עצמו מעוד ועוד מטלות " ַיח ָדיִויות".
בילויים נועדו לאנשים שזמנם בידם ,ולו אין זמן למשחקי חברה .הוא
צימצם את המעגל ,על החברים מתקופת הרווקות ויתר זה מכבר.
חייו נסובו סביב המשפחה והעבודה .כדי למקסם את ההכנסה ,לקח
על עצמו עבודות פרטיות נוסף על העבודה כמנהל מחלקת התאורה
10
