Page 160 - 23322
P. 160
תמי שמש קריץ
לראשונה סיפור שכבר שמעתי .אף אחד לא הבחין בכך לבד מנעמי:
"אפשר לדעת למה עשית את עצמך כאילו את שומעת את זה בפעם
הראשונה?" היא קפצה עליי" .לא יודעת ,זה סתם ,נו ,כמו ששומעים
בדיחה שכבר מכירים ולא רוצים לקלקל ",עניתי במבוכה" .כן ,אבל
זו לא הייתה בדיחה .מוזר .לכם זה לא נראה מוזר?" היא פנתה לחבר
המושבעים" .נוני ,לך זה לא נראה מוזר?" הקשתה" .אה ...לא יודע
מה להגיד על זה ",נוני ענה מבולבל" .טוב ,מה עכשיו?" שאלתי אותה
סמוקה" .שום דבר ,נתפסת על חם ,זה הכול ",חרצה את דיני.
בדיעבד נעמי ודאי הצטערה שכבר אז לא ערפה את ראשי.
הצלחתי לשטות בה לזמן־מה ,לשחק לפי הכללים שלה ,אבל בסופו
של דבר האמת נחשפה :לא אהבתי להיות נתינה שלה .היו לי ,שומו
שמים ,צרכים ורצונות משלי ,וכשהיא דרשה שאנתק קשר מהאקס
שלה ומברוך סירבתי פקודה .הנתק מנעמי גזר עליי פרידה גם משאר
האנשים שהכרתי דרכה .לא עוד אירועים ,לא עוד ארוחות משותפות,
ואם קודם לכן ברוך ואני ,הגולים ,נפגשנו רק בבקרים בקפה ,כעת גם
הערבים שלנו היו פנויים.
וכך באחד הימים ברוך הציע שאקפוץ אליו בערב .לראשונה
נדברנו להיפגש במקום ללא קהל ,ולרגל המאורע היה עליי להיערך.
לא היערכות פיזית — קז'ואל ,זה קל — כי אם נפשית .ניתחתי את
המצב :עדיף לי לשמור ידיד ביד ממאהב בצד! יהיה חבל לחרב את
הידידות בשביל כמה רגעי תשוקה ,ועל כן גמרתי אומר לא להיסחף,
להישמר ,לא לחצות את הקו.
נחושה לשמור על הסטטוס קוו ,הושטתי את הלחי בפתח דלתו.
הדירה של ברוך הייתה מסודרת ,נראה שניקה אותה לכבודי .חלפנו
על פני דלת שהייתה סגורה .הוא פתח אותה ,כדי שאציץ בחדר שבו
שהתה בתו הצעירה בימים שבהם ישנה אצלו .דלת חדר השינה שלו
הייתה פתוחה ,ועל הצצה לתוכו ויתרתי .הסלון הגדול ,עם היציאה
למרפסת המקורה ,הכיל מטבח ופינת אוכל .התיישבתי על הספה מול
מסך הטלוויזיה ,שבו ריצדו קליפים של ערוץ ששידר "הכול פרט
160
