Page 164 - 23322
P. 164

‫‪18‬‬

‫אילו הייתי מדענית המתמודדת על פרס האיג־נובל — המוענק על‬
‫מחקרים הכי רציניים בנושאים הכי מטופשים — למשל‪ ,‬ממה עשוי‬
‫המוך בטבור‪ :‬סיבי בד‪ ,‬עור מת‪ ,‬זיעה‪ ,‬שומן‪ ,‬שערות גוף — כי אז‬
‫הייתי מגישה לוועדת הפרס מחקר על הגרב‪ ,‬שלא מוצא את זיווגו‬
‫לעולמי עד לאחר חזרתו מהכביסה‪ .‬לא גרב‪ ,‬ולא נעליים‪ ,‬אני מברברת‬

           ‫במקום להודות שאיבדתי את הראש‪ .‬לא בכביסה‪ ,‬במיטה!‬
‫הוא לא היה בשבילי‪ ,‬ברוך‪ .‬לא היה סיכוי שגבר כמוהו יוכל‬
‫להעניק לי את היציבות והביטחון שהייתי זקוקה להם‪ ,‬ואף חוקר‬
‫מוח לא היה מצליח לזהות את תא העצב הפגום‪ ,‬שהשכיח ממני‬
‫את בעלי המיטיב בזמן שקפצתי בנג'י למיטתו של גבר פוחז כמו‬

                                                               ‫ברוך‪.‬‬
‫סקס הוא חומר בערה טוב‪ .‬האקט החייתי מעניק לבני האדם‬
‫תחושת קרבה עילאית‪ .‬אלא שככל מדורה‪ ,‬גם מדורת הסקס דועכת‬
‫מתישהו‪" .‬סכנה!" הזהיר השלט‪ ,‬אבל לא מנע ממני להתמסר לברוך‪.‬‬
‫ממפגש למפגש השתוקקתי לו יותר‪ .‬הרגשתי כאילו אני מגלה את‬
‫המין לראשונה‪ .‬הכול היה שונה‪ .‬לא יותר טוב‪ ,‬פשוט שונה‪ .‬המגע‬
‫שלו‪ ,‬המבט הנוקב בעיניו‪ ,‬המילים שיצאו מפיו תוך כדי‪" .‬אתה‬
‫יודע שאתמול קראת לי זונה?" שאלתי אותו בטלפון למחרת אחד‬

                                                 ‫המפגשים הליליים‪.‬‬
                                              ‫"בטח שאני יודע‪".‬‬
‫"בהתחלה נבהלתי‪ ",‬הודיתי‪" ,‬ובסוף החלטתי שבמיטה אני מרשה‪".‬‬

                                ‫‪164‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169