Page 165 - 23322
P. 165
אהבה בנסיבות מחמירות
"יפה ",ענה בסיפוק.
"כן ,אבל אם תקרא לי כלבה ,אני קמה והולכת ,שמעת?"
הייתי מרוצה מהתשובה ששלפתי .לא בגלל הצחוק הפרוע של
ברוך ,אלא בגלל התעוזה שלי .התאים לי יותר להעמיד פנים שהכינוי
המשפיל אינו מזכיר לי נשכחות .הרי בתי קראה לי זונה כשרצתה
לעלוב בי .הגוף שלי קפא לשנייה :זונה? גם הוא קורא לי זונה? אבל
המשכתי כאילו כלום .המשפט כולו היה" :אני חולה על הגוף שלך,
זונה ".הוא חולה ,אני זונה .לא רציתי לשבש את להט הרגע ,לעצור
ולשאול "שמעתי נכון?" או לפחות לנקוב במחיר.
אלא שהמילה נתקעה לי בראש .הקדשתי לה מחשבה עמוקה:
זונה! כשבתי קראה לי כך ,היא התכוונה לקלל ,אבל הרי ברוך התכוון
לברך .נו ,כמו אלה שחושבים שליידי בסלון וזונה במיטה זו חתיכת
מחמאה .שילוב אידיאלי :אישה שמתפקדת אופטימלית בכל זירה
בעיני הגבר השוביניסט .כן ,כן ,הדביל בטח התכוון להחמיא לי .אבל
רגע ,זונה זו לא אישה שגבר הולך אליה בשביל סקס נטול רגש? האם
ביקש לומר שאין לו רגש אליי? הייתה סתירה בין הריח הזול שנדף
מהמחמאה המפוקפקת ובין החיבה שהורעפה עליי מחוץ למיטה.
ברוך דיבר איתי כמה פעמים ביום על ענייני עבודה ,חברים ,משפחה.
לא הרגשתי שהוא מפריד בין הקרבה בלילה לתשומת הלב שהעניק
לי ביום .הפכתי והפכתי בנושא ,ולבסוף הגעתי למסקנה שהתגובה
האינטואיטיבית שלי הייתה במקומה .אז במיטה הוא קרא לי זונה ,אז
מה ,כך הוא הלהיב את עצמו .מה רציתי ,שיגיד" ,אני חולה על הגוף
שלך ,איינשטיין"?
במיטה חשובים המעשים ,לא המילים ,ובין הסדינים ברוך חולל
נסים .הוא עשה בי כרצונו ,ורצונו השביע את רצוני .ניכר שהתאמץ
להפוך כל אבן בגופי .יכול להיות שהשקיע את אותו המאמץ גם
כששכב עם נשים אחרות ,אבל לי נראה שהצליח להלהיב אותי ,משום
שמגעו ביטא רגש .עם או בלי רגש ,ברוך ידע את העבודה .כשלעצמי,
לא הייתי כזאת מומחית .השנים הרבות עם בעלי הרגילו אותי למספר
165
