Page 167 - 23322
P. 167
אהבה בנסיבות מחמירות
"אני חושבת שאני אוהבת אותך ",ליטפתי אותו .הוא לא הגיב,
אז המשכתי לדבר על משהו אחר ,אחיזה רפה .קלילות ,נחוצה פה
קלילות .מרוב קלילות איבדתי את הסבלנות" :שמעת מה אמרתי
קודם?" שאלתי" .ברור ,אבל שמתי לב שאת רק חושבת שאת אוהבת
אותי ",הממזר אמר .נאלצתי להודות שזה משום שאמר שהלב שלו
נסגר" .כן ,אבל אולי אני רוצה שתהיי זו שתפתח אותו?" דירבן אותי.
מילת המפתח הייתה "אולי" .אולי הוא רוצה ואולי לא .ברוך כבר
נכנס לי לעצמות ,אבל פחדתי להודות בכך אפילו בפני עצמי .זה
תלוי :אם הוא אוהב אותי ,אז אני אוהבת אותו ,אם לא ,אז גם אני
לא .תלשתי עלי כותרת דמיוניים ,אוהב ,לא אוהב ,וכשבאחד הימים
לא הגיע טלפון ממנו ,נתקפתי בהלה .הנה זה בא ,משהו השתנה.
יכולתי להתקשר בעצמי — כבר הפסקנו לחשבן מי מתקשר למי —
אבל החלטתי לחכות .לא ,אני לא אשבר ,עליי לדעת :אוהב ,לא אוהב?
"נו ,איך עבר עלייך יום שלם בלי לדבר איתי?" שאל המנוול
בנונשלנטיות .במשך היום סתם לא יצא לו להתקשר אליי ,ובערב
החליט לראות מה אעשה ,כך אמר" .רצית לראות אם אני נבהלת
כמו ארנבת?" שאלתי" .כן .למה לא התקשרת?" הסתקרן" .כי אני
ארנבת ",הכרזתי" .בסוף מתברר שאת כמו כולן ,בודקת כמה רוצים
אותך .אז מתי הארנבת באה אליי?" ברוך דרך את נשקו.
חבשתי כובע עם אוזני ארנבת והתייצבתי בפתח דלתו" .איתך כל
יום זה פורים ",הוא חייך .הערב הזה דווקא לא היה שמח ומבדח .ברוך
סיפר במהלכו שבעלת הבית הודיעה לו שעליו לפנות את הדירה.
האווירה נעכרה קלות ממחשבות על כאב הראש הכרוך במעבר ,אבל
כמה ימים אחר כך בישר ברוך שמצא דירה חדשה .הוא עמד לחתום
על החוזה ושאל אם אני רוצה לקפוץ לראות אותה .עניתי שלא" .אני
סומכת עליך ",אמרתי .הסיבה האמיתית הייתה שלטרף ,כלומר לי ,לא
היה אכפת באיזו מאורה הצייד זולל אותה.
כשהייתי מקבלת טלפון מהבנות בזמן שהותי במאורתו ,הייתי
יוצאת החוצה לדבר איתן ,כדי שלא תשמענה במקרה קול של גבר
167
