Page 171 - 23322
P. 171

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫בשביל פרימיטיביים‪ ,‬ואדם היה סמל הנאורות‪ .‬לא סתם נאור‪ ,‬אדם‬
‫שלא מעניין אותו מה אנשים אחרים חושבים על זה שאשתו יוצאת‬
‫לבלות בלעדיו‪ .‬או־קיי‪ ,‬אז לא היה אכפת לאדם מה אחרים חושבים‬
‫עליו‪ ,‬אבל מה איתו? מה הוא חשב על עצמו? האם הרגיש נעלה‬
‫מכדי להתבוסס בבוץ הזה? או שהרגיש חלש מכדי להתקומם? אני‬
‫מהמרת שאדם לא הרגיש חלש‪ ,‬או חזק‪ .‬התאים לו יותר לחשוב שהוא‬
‫פשוט נדפק‪ .‬האישה שלו השתבשה‪ ,‬לא נותר לו אלא לקוות שתחזור‬
‫לעצמה‪" .‬אומנות האפשר" היה ביטוי שבעלי השתמש בו לא אחת‪.‬‬
‫בעבר היה אפשר הכול — לאהוב‪ ,‬לריב‪ ,‬להתפייס במיטה — עכשיו‬

                   ‫אפשר רק את מה שאפשר‪ :‬אישה במשרה חלקית‪.‬‬
‫האמת היא שלדעתי‪ ,‬לא היו לאדם הכלים להתמודד עם הרעת‬
‫תנאיו‪ .‬להילחם על זמן יחד היה התפקיד שלי‪ .‬מבין שנינו הייתי זו‬
‫שקיבצה בעבר נדבות בציפייה לזכות בתשומת לבו‪ .‬בא לך לשבת‬
‫בבית קפה‪ ,‬לדבר‪ ,‬רק שנינו? בהדרגה דחקתי בו פחות למצוא זמן‬
‫לבלות איתי‪ ,‬ופחות היה פחות או יותר מה שבעלי היה צריך ממני‪.‬‬
‫לקח זמן עד שהוא קלט שהמרחק־מה הפך למאומה‪ ,‬וכשזה קרה הוא‬
‫פשוט לא ידע מה עליו לעשות‪ .‬לבקש שאהיה איתו יותר זה משהו‬
‫שלא היה בדנ"א של אדם שלי‪ .‬גברים כמו אדם מחכים שהטרף יפנה‬

      ‫אליהם‪ :‬צייד יקר‪ ,‬בוא טרוף אותי‪ ,‬כדאי לך‪ ,‬יש לי בשר טעים‪.‬‬
‫החופש שניתן לי היה ללא מצרים‪ .‬אפילו לשקר לא הייתי צריכה‪:‬‬
‫אדם לא שאל לאן אני יוצאת ועם מי‪ .‬גם הבנות לא חקרו אותי‪ .‬נגה‬
‫שאלה פעם אם אני עוד בקשר עם הורי אחת מחברותיה‪ ,‬וכשאמרתי‬
‫שלא‪ ,‬הסתפקה בכך בלי לברר מי החברים החדשים שאיתם אני‬
‫מבלה בתדירות גוברת‪ .‬נראה שהיעדרותי נוחה לה‪ ,‬ושללא האימא‬
‫המעצבנת שלה היא בת חורין‪ .‬יעל לא שאלה דבר‪ ,‬ושוב לא תהיתי‬
‫מה זה אומר‪ ,‬ואילו השלכות יהיו לשתיקתה‪ .‬ראיתי שהיא אוכלת‬
‫כמו ציפור‪ ,‬הפצרתי בה לאכול יותר‪ ,‬אבל לא נשארתי להאכיל אותה‬
‫במקורי‪ .‬בישלתי‪ ,‬ניקיתי את הבית‪ ,‬עשיתי כביסות‪ ,‬הוצאתי את דיוויד‬
‫בתורי ויצאתי לדרכי‪ .‬ניצלתי עד תום את שתיקתם של בנותיי ושל‬

                                ‫‪171‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176