Page 173 - 23322

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫הנחתי שלא אראה איש מהם אחרי האירוע‪ .‬שמענו את הסיפורים של‬
‫הצעירים‪ ,‬שרובם עבדו בברים ובמסעדות‪ ,‬וכשהזוג הראשון פרש‪ ,‬גם‬
‫יתר האורחים התפזרו‪ .‬נותרנו עם המארח וחברתו‪ ,‬שהודיעה בפיהוק‬
‫שהיא הולכת לישון‪" .‬אתם באים לסיבוב ברים בפלורנטין?" שאל‬
‫אותנו המארח‪" ,‬אה‪ ,‬לא? אז אני זז‪ ,‬אתם יכולים להישאר כמה שבא‬
‫לכם‪ ",‬אמר והלך‪" .‬הברמן שלך שותה ככה גם כשהוא בתפקיד?"‬
‫שאלתי את ברוך‪" .‬לא‪ ,‬אבל אחרי המשמרת הוא הולך לברים אחרים‬

‫ושותה בלי הכרה‪ ",‬ענה ברוך‪.‬‬
‫היינו שיכורים בעצמנו‪ .‬השענו מרפקים על מעקה הגג‪ .‬הבניין היה‬
‫על קו התפר בין תל אביב ליפו‪ .‬צפינו מהגג בהבהובי האורות של תל‬
‫אביב ובגלי הים המתנפצים על החוף במרחק‪ .‬ברוך החל לנשק אותי‪.‬‬
‫סובבתי את הראש להעיף מבט לעבר חדר המגורים‪ .‬האור היה כבוי‪.‬‬
‫"אל תדאגי‪ ,‬היא נראתה שפוכה‪ ",‬אמר על חברתו של הברמן שנכנסה‬
‫לישון‪ .‬ממנה ברוך לא היה מודאג‪ ,‬אבל ליתר ביטחון הוא הלך לנעול‬
‫את דלת הגג‪ ,‬שלא ייכנס מישהו אחר‪ .‬אט־אט בגדינו התקלפו‪ .‬נותרנו‬
‫עירומים לאור הכוכבים‪ ,‬עירומים! שאלוהים ישמור‪ ,‬מישהו עלול‬
‫לצלם אותנו מעורטלים מאחד הבניינים הסמוכים‪ ,‬אני עוד אככב‬
‫בסרטון ויראלי‪ ,‬חלפה מחשבה מעוררת פלצות בשארית מוחי‪ .‬תחושת‬
‫הסכנה הגבירה את הריגוש‪ ,‬אבל האישה הפוחזת שנהייתי לא גילתה‬
‫שמץ אחריות‪ .‬הסרט הפורנוגרפי עמד להגיע לשיאו‪ ,‬כשחבטות רמות‬

‫נשמעו על דלת המתכת שננעלה‪.‬‬
‫אופס‪ ,‬מי זה יכול להיות? אולי מישהו הזמין משטרה? לא היה זמן‬
‫לחשוב‪" ,‬רגע‪ ,‬חכה שנייה‪ ,‬אני לא מוצאת את החזייה‪ ",‬התחננתי‪" ,‬או־‬
‫קיי עכשיו‪ ,‬עכשיו אתה יכול לפתוח את הדלת‪ ".‬המארח עמד בפתח‬
‫מתנדנד‪" .‬זרקו אותי מהבר‪ ",‬מילמל מחוק‪ ,‬עוד רגע היה קורס על‬
‫הרצפה‪ .‬ברוך סייע לו לעלות במדרגות לחדר המגורים‪ ,‬שלא יתגלגל‬
‫וייפול‪ ,‬ולאחר מכן עזבנו את המקום‪ .‬שרנו בצוותא את הפזמון‬
‫שהתנגן בלופ כשהתערטלנו‪ :‬״‪Only when you love her you let‬‬

‫‪".her go‬‬

‫‪173‬‬