Page 189 - 23322
P. 189
אהבה בנסיבות מחמירות
גברים שחושבים שאין צורך לכבוש שוב ושוב יעד כבוש .גבר לא
משקיע כזה מאמץ באישה שהוא לא אוהב ,חשבתי .לא שאלתי יחסינו
לאן ,נתתי לדברים לדבר בעד עצמם.
לשמחתי ,הסבלנות השתלמה .קיבלתי לכך מעין הוכחה כשברוך
ענה" :זה בגלל שפחדתי ממך ",לאחר ששאלתי אותו למה נלחץ מזה
שאחת מנשות חבריו הניחה את רגליה על ברכיו בערב אחר .לאיש
מהנוכחים זה לא נראה מוזר שאשת חברו שמה על ברכיו את רגליה,
אבל ברוך שם את ידיו מאחורי הראש לאותת שמשהו בסיטואציה גורם
לו אי־נוחות .יפה ,חשבתי מרוצה ,יש גברים שלא היו עושים חשבון.
יש גברים שהיו מנצלים את היותי נשואה לא רק בשביל להרגיש בנוח
כשאישה אחרת מניחה עליהם את הרגליים ,אלא גם בשביל להשאיר
לעצמם את האופציה להיות עם נשים אחרות .ברוך ,לעומת זאת,
נתן לי את ההרגשה שאין לו אחרת מלבדי .שמתי לב שהוא זוכר
פרטים קטנים ,זוכר דברים שאמרתי כי באמת הקשיב .החזרתי לו
באותו מטבע ,וכשאמר ש"בכל פעם שאני מתאהב" הוא אחד השירים
האהובים עליו ,הזמנתי כרטיסים להופעה של יזהר אשדות .ברוך נהנה
מההופעה ,אני בעיקר מכך שראיתי את ההופעה בחברתו.
נהייתה בינינו שגרת אוהבים :פעם בכמה ערבים ישבנו בפיצרייה
השכונתית בקרבת דירתו ,ובשבתות היינו לפעמים רוכבים לים.
"בוא'נה את בכושר!" ברוך התנשף על אופניו החשמליים" .זה לא
הכושר זה האושר!" רציתי לצרוח בעודי מפדלת .בדרך חזור הוא
חיבר בחבל את אופניי לאופניו החשמליים כדי להתאים את הקצב.
קיוויתי שלא אתהפך והמשכתי לחייך .הזמן שביליתי עם ברוך עבר
מבלי משים ,ובסופו שבתי לביתי כמו לבית מלון .הייתי החדרנית,
הכובסת והמבשלת של בית המלון ,שכל עוד ביצעה את המוטל עליה,
איש לא התעניין במעשיה.
בשנה שחלפה מאז החל הרומן שלי עם ברוך ,נגה השלימה את
הבגרויות בבית הספר האקסטרני ,ומאז הייתה מעין תא טרור רדום.
יעל התחילה ללמוד בתיכון והצטיינה .כביכול לא הייתה לי סיבה
189
