Page 195 - 23322
P. 195

‫‪20‬‬

‫רופא המשפחה המליץ שאקח את הילדה למחלקה להפרעות אכילה‬
‫באחד מבתי החולים בימים הקרובים‪ .‬אימא'לה‪ ,‬נבהלתי‪ ,‬לבתי יש‬

                                       ‫הפרעה שמצריכה בית חולים‪.‬‬
          ‫"למה תל השומר‪ ,‬איכילוב לא יותר קרוב?" שאל אדם‪.‬‬
‫"אומרים שיש שם מחלקה טובה‪ ,‬ואני מכירה את המנהל שלה‪",‬‬
‫הסברתי‪ .‬היה ברור שאני אקח את הילדה‪ ,‬ולא בעלי‪ .‬הפרעת אכילה‬
‫נשמעת כמו משהו של נשים‪ .‬מן הסתם‪ ,‬אילו היה לנו בן והיו לו‬
‫כאבים באשכים‪ ,‬בעלי היה לוקח אותו לבית החולים‪ .‬יש לנו בת‬
‫שפיתחה הפרעה אופנתית‪ ,‬ואופנה זה השטח שלי‪ ,‬וממילא אני לא‬

                                                        ‫ממש עובדת‪.‬‬
‫"מאיפה את מכירה אותו?" התעניינה יעל לאחר שמנהל המחלקה‬
‫בכבודו ובעצמו‪ ,‬הלוא הוא גיא‪ ,‬יצא אלינו למסדרון‪ .‬הוא התנשק‬
‫איתי מצד לצד‪ ,‬ואז אמר שהפנה אותנו לד"ר פלד ושאנחנו בידיים‬
‫טובות‪" .‬גיא ואשתו באים לזולה שאני מבלה בה‪ ",‬אמרתי ליעל‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬הוא מחבורת היאכטה?" היא ביררה‪" .‬לא‪ ,‬אבל הוא חבר של‬
‫השף שהיה איתי בהפלגה‪ ",‬השבתי‪" .‬השף שיוצא עם השחקנית?"‬
‫המשיכה לחקור‪" .‬הוא כבר נפרד ממנה‪ ,‬אבל אחרי ההפלגה הכרתי‬
‫דרכו עוד אנשים‪ ",‬הסברתי‪ .‬לאוכל מזין בתי לא גילתה רעב‪ ,‬אבל‬
‫למשהו שישפוך מעט אור על היציאות הליליות שלי דווקא כן‪" .‬אבא‬
‫לא אוהב לצאת‪ ,‬אז אני מבלה איתם‪ ",‬הוספתי הסבר מזין יותר‪" .‬אני‬
‫מבינה אותך‪ ",‬אמרה יעל‪ .‬היא הרי נהגה לומר לי "תיהני" בכל פעם‬

                                ‫‪195‬‬
   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200