Page 200 - 23322
P. 200

‫תמי שמש קריץ‬

‫ושם הצטרפתי אליו לערב בזולה כדי לנקות את הראש‪ ,‬ובסופו חזרתי‬
‫הביתה בלי לעבור בדירתו‪ .‬כשפגשתי בזולה את גיא‪ ,‬לא דיברנו על‬
‫יעל‪ ,‬כי היה ברור לשנינו שמה שקורה בין כותלי בית החולים נשאר‬
‫שם‪ .‬יתר החברים ידעו על מחלת בתי‪ .‬הם גילו אמפתיה כששיתפתי‬
‫אותם‪ ,‬וביתר הזמן השתדלו לא לדבר על הנושא כדי שאוכל לשכוח‬

                                                            ‫מהצרות‪.‬‬
‫צברתי קילומטרז' בבית החולים‪ .‬יעל נבדקה מדי שבוע‪ ,‬השתתפה‬
‫בקבוצות תמיכה‪ ,‬נפגשה עם דיאטנית‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬קיבלה תרופות‬
‫מזינות‪ .‬בית חולים הוא פלנטה אחרת‪ .‬החולים‪ ,‬האחים והאחיות‪,‬‬
‫הרופאים‪ ,‬כולם נראים מחופשים‪ .‬יש ליצנים רפואיים‪ ,‬אבל אין‬
‫מסיבה‪ .‬הכול נצבע בצבעי מחלה‪ ,‬אפילו האור במסדרונות נראה‬
‫חולה‪ .‬החולים ומלוויהם רוצים להימלט משם כמו מכלא‪ .‬בכלא‬

       ‫נמצאים אנשים שפשעו‪ ,‬ואילו החולים לא יודעים במה חטאו‪.‬‬
‫הייתי רוצה לומר שבביקוריי בבית החולים לא עניין אותי איך‬
‫אני נראית‪ ,‬אבל זה יהיה שקר‪ .‬הקפדתי להגיע לשם בלבוש מצודד‪.‬‬
‫מרוב לחץ השלתי ממשקלי שניים־שלושה קילוגרמים ואהבתי את‬

               ‫גופי בלעדיהם‪ .‬פלא שלילדה שלי יש הפרעת אכילה?‬
‫ניסיתי להיזכר איך נגמלתי מההקאות בנערותי‪ ,‬ולא יכולתי‬
‫לשים את האצבע על הרגע שבו הפסקתי לשים אותה בגרון‪ .‬זכרתי‬
‫רק שאחרי כמה שנים של הקאות בלתי פוסקות הצלחתי לשוב לחיק‬
‫הנורמה ולהילחם על הרזון כמו כולן‪ ,‬בלי להקיא‪ .‬מכיוון שכבולימית‬
‫לשעבר התקשיתי להבין את מנגנון ההפעלה של ההפרעה של יעל‪,‬‬
‫קראתי עליה מאמרים‪ .‬באחד מהם נאמר שהקשר בין אימהות לבנות‬
‫אנורקטיות מאופיין במעורבות יתר של האם בחיי הבת‪ .‬אילו רמזו‬
‫שהייתי מעורבת מדי בחיי נגה‪ ,‬הייתי נאלצת להודות שהצדק עם‬
‫המחקרים‪ ,‬אבל יעל? זזתי באי־נוחות רק כשקראתי שלעתים מאופיין‬
‫הקשר בין ילדות אנורקטיות ל ִאמותיהן בהיפוך תפקידים‪ :‬הילדה‬
‫לוקחת את תפקיד ההורה ודואגת לשלום הבית‪ .‬יעל הלוא הקפידה‬
‫לא לעשות בעיות כדי לשמור על שלום הבית‪ .‬המטפלים במחלקה‬

                                ‫‪200‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205