Page 202 - 23322

‫תמי שמש קריץ‬

‫יש מי ששומע את תחינתי‪ ,‬יש אלוהים‪ ,‬ורק הוא יודע למה המחלה‬
‫הארורה הזאת תוקפת נערות תמימות‪ .‬מין מחלה שדומה כאילו מי‬

‫שסובלת ממנה הביאה אותה על עצמה‪.‬‬
‫אז זהו‪ ,‬שאף שחשדתי שבתי נתקפה חולי כי נפשה לא חזקה דיה‬
‫בשל קושי חברתי‪ ,‬לב שבור או השד יודע מה‪ ,‬הייתה לי בטן מלאה‬
‫על כל מי שרמז משהו בכיוון‪ .‬החולה הוא קורבן‪ ,‬אין לחפש בו את‬
‫האשם‪ .‬לתהות‪ ,‬ולו מתוך כוונה טובה‪ ,‬אם החולה הביא על עצמו את‬
‫המחלה זה כמו לשאול נאנסת מה לבשה ביום האונס‪ .‬שנאתי את כל‬
‫האנשים שפיזרו סיסמאות נבובות על חוסן נפשי‪ .‬רציתי לצעוק‪ :‬תעשו‬
‫לי טובה‪ ,‬הגוף הוא מכונה‪ ,‬וכשמשהו מתקלקל‪ ,‬זה לא בהכרח קשור‬
‫לנפש‪ .‬הורים של ילד חולה אומללים דיים‪ ,‬תחסכו מהם את הדיבורים‬
‫השחוקים‪ .‬הדיבורים האלה נשמעו לי יהירים‪ ,‬כאילו נאמרים בפי‬
‫אנשים שנאחזים בבריאותם ובבריאות ילדיהם כעדות לחוסנם‪.‬‬
‫המנוולים בטח חושבים שאולי הילדה שלי חלתה כי משהו בבית‬
‫שלה לא כשורה‪ ,‬חלפה במוחי המחשבה‪ .‬נו‪ ,‬כן‪ ,‬על ראש הנואפת‬
‫בוער המאהב שלה‪ .‬יש לי נטייה דבילית לקחת על עצמי את האשם‪,‬‬
‫בצדק או שלא‪ .‬מתישהו אצטרך להפסיק עם זה‪ ,‬לא הכול קשור בי‪,‬‬
‫אלא שבאותה התקופה הייתי במגננה‪ .‬לי מותר לחשוב שאולי משהו‬
‫בהתנהלות הלא תקינה בבית תרם להיווצרות מחלתה של בתי‪ ,‬לאף‬
‫אחד אחר לא‪ ,‬או־קיי? מחלות נוחתות על משפחות כמו ברולטה‪ ,‬מה‬
‫אתם לא מבינים?! קינאתי בהורי ילדים בריאים‪ .‬הורים ששנתם נודדת‬
‫משום שבתם לא חוזרת מבילוי בזמן‪ ,‬ולא משום שהמחזור שלה אינו‬

‫מופיע כסדרו‪ .‬ימי הדימום של בתי לא פקדו אותה זה זמן‪.‬‬
‫משקלה של יעל התקרב לקו האדום‪ ,‬ואפילו אדם‪ ,‬שלא הבין‬
‫תחילה על מה אני מדברת‪ ,‬נאלץ להכיר באמת המרה‪ .‬הוא נראה‬
‫שפוף‪ ,‬הסתובב בבית כאבל‪" .‬אני מפחד שנאבד אותה‪ ",‬אמר לי‪" .‬אני‬
‫לא אתן לזה לקרות‪ ",‬השבתי נחרצות‪ .‬הוא הביט בי כבקוראת בקפה‪,‬‬

‫אבל דומה ששאב כוח מנחישותי‪.‬‬
‫"איך היה בבית החולים?" אדם שאל את יעל בשובנו מבית‬

‫‪202‬‬