Page 210 - 23322
P. 210

‫תמי שמש קריץ‬

‫"הכול נכון‪ ,‬אבל למה היא הייתה צריכה לרוץ עם זה לעיתון?"‬
                                                 ‫ברוך שאל בייאוש‪.‬‬

‫משהאקסית המפורסמת פתחה עליו את הפה בעיתון‪ ,‬כבר לא‬
‫היה אכפת לו להפיץ את סודותיה המלוכלכים‪ .‬השריטה‪ ,‬שמאיה כגן‬
‫חרטה לאורך המכונית של שחקנית מפורסמת אחרת‪ ,‬נשלפה מהמזווה‪.‬‬
‫"מה אתה אומר‪ ,‬ככה היא עשתה‪ ,‬הבהמה?" עדי נדהם‪ .‬מאיה הוכרזה‬
‫כגנבת זרע רודפת פרסום‪ ,‬וכשכולם היו שתויים‪ ,‬הוחלט פה אחד‬
‫שמעתה תיקרא "זו שאין לנקוב בשמה"‪ ,‬כמו וולדמורט מספרי הארי‬
‫פוטר‪" .‬היא הייתה טעות‪ ",‬סיכם ברוך‪ .‬האם יגיד ביום מן הימים שגם‬

                                                    ‫אני הייתי טעות?‬
‫"את ממילא נמצאת פה רוב הזמן‪ ,‬תעברי אליי‪ ,‬אדם לא ירגיש‬
‫בהבדל‪ ",‬ברוך התבדח‪ .‬אדם אולי לא ירגיש בחסרוני‪ ,‬ואולי אף יאהב‬
‫את זה‪ ,‬אבל אני‪ ,‬אני ארגיש בהבדל‪ ,‬חשבתי בלבי‪ .‬לא רק בגלל‬
‫שביתי מרווח יותר מדירתו השכורה‪ ,‬אלא גם בגלל שעם ברוך‪ ,‬בניגוד‬
‫לאדם‪ ,‬לא ידעתי למה לצפות‪ .‬לברוך לא היו פנסיה‪ ,‬או ביטוח למקרה‬
‫שלא יוכל לעבוד‪ ,‬הוא חי את הרגע‪ .‬היה בזה משהו מושך‪ ,‬במחיצתו‬
‫הרגשתי חיה‪ ,‬ועם זאת במוחי התיישב נקר שניקר‪ :‬אוי ואבוי יהיה לך‬
‫אם תתפתי לעזוב בשבילו את הקן‪ .‬נו כן‪ ,‬לפעמים מוח של ציפור גדול‬

                                         ‫ממוחה של אישה מאוהבת‪.‬‬
‫באהבה אין שיקולי כדאיות‪ ,‬יגיד הרומנטיקן‪ .‬שיגיד! מילים לא‬
‫עולות כסף‪ .‬בפועל‪ ,‬חשבון האהבה מנוהל ככל חשבון אחר‪ .‬יש כל‬
‫מיני שיקולים‪ ,‬ובראשי עברו שיקולים שגם הכסף שיחק בהם תפקיד‪.‬‬
‫ייתכן שברוך נשאר איתי‪ ,‬משום שהוא יודע שבמצבו הכלכלי הנחות‬
‫אף אישה ראויה לא תמהר לקפוץ עליו‪ .‬מחשבה לא מחמיאה במיוחד‪,‬‬
‫אבל למה לתת לעצמי הנחות? כמו ברוך גם אני לא הייתי בשיאי‪.‬‬
‫הרגשתי במדרון‪ ,‬והיה רק טבעי שאבחן את האפשרות שהבחירה שלו‬
‫בי לא קשורה רק לסגולותיי כאשת שיחה וכפרטנרית במיטה‪ .‬אני הרי‬
‫לא ילדה קטנה‪ ,‬הסתכלתי למציאות בלבן של העין‪ ,‬וגם האפשרות‬
‫שנבחרתי בשל איזה פחד ממחויבות נבחנה‪ .‬מאהבי אמנם הציג אותי‪,‬‬

                                ‫‪210‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215