Page 211 - 23322
P. 211
אהבה בנסיבות מחמירות
חברתו הנשואה ,כבת זוגו לכל דבר ,אבל זו עדיין לא אותה מחויבות
גורפת כשל נאהבים שנושאים בעול החיים.
אני נוטה לחשוב שלברוך לא הייתה בעיה להתחייב לי אילו
הייתי רוצה למסד את היחסים .למעשה ,אני זו שפחדה להתחייב
לו .הרומנטיקן הניג'ס יאמר שהתקשיתי לעזוב את החיים המסודרים
בשביל ללכת עם הלב ,ושוב יטעה .הלב שלי לא היה רק של ברוך.
ההתאהבות בו לא הצליחה למגר את אהבתי הנושנה לאדם .משהו בי
עוד אהב את בעלי ,הסלע האיתן .אדם הכיר אותי הכי טוב מכולם ,איתו
הרשיתי לעצמי לריב כמו שלא רבתי עם אף אחד ,כולל ברוך ,דווקא
משום שבפניו לא חששתי לחשוף גם את הצדדים הפחות פוטוגניים
שלי .אדם הוא המשפחה שלי ,רק איתו יש לי משפחה ,בנות ,בית.
בעלי עבר איתי את גיהינום גיל ההתבגרות של בתי הבכורה ואת תהום
האנורקסיה של בתי הצעירה ,ההיסטוריה המשותפת חיברה אותי אליו
כפי שלא הייתי יכולה להתחבר לאיש אחר למרות כל המשקעים.
לאדם התרגלתי ,את אדם הכרתי ,על אדם סמכתי .את אדם המיוחד
שלי עוד אהבתי.
מאזני הלב נטו בבירור לטובת ברוך רק בסעיף התשוקה ,עניין
טריקי ביותר :בתחרות על החשק ,ככל שהמתחרה מאחר בהזנקה ,יש
לו פור .הבעל ,שרץ איתך מקו ההתחלה ,יתקשה להדביק את קצב
הריצה של מאהב ,שבא באיחור ועוקף אותו במסלול .תשוקתי לברוך
הייתה גדולה ,ועם זאת תשוקה היא כמו חול ,ובית ,זאת ידעתי ,עדיף
להקים על קרקע בטוחה .לא ,לא אעזוב את אדם ,חשבתי ,ובאותה
נשימה רציתי להיות עם ברוך עוד ועוד .כמה שיותר.
בבית הקפה נתקלתי באחד הימים במישהו שהרטיט לי מיתר בלב
בתקופת הרווקות שלי .הוא אמר שלום ,מה שלומך ,לא השתנית,
פלירטט קלות ,אלא שהלב שלי לא זע .תהיתי ,מה זה בעצם אומר?
אם אהבה ותשוקה הן תוצר של נסיבות ,אולי יום אחד אסתכל על
ברוך ,ולא אבין איך הגבר הזה הפך את עולמי .הרי זה קרה לי עם
בעלי ,ששנים ארוכות היה מרכז חיי ומאוויי ,בכל שעה ובכל מקום,
211