Page 233 - 23322
P. 233

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫לבתי לדבר אליי כך בעבר‪ ,‬ומה שחמור יותר — איך איפשרתי לבעלי‬
‫לתפוס טרמפ על האגרסיה של בתי כדי להעמיד אותי במקומי כביכול‪,‬‬

                            ‫אבל נראה שמאוחר מדי לשנות הרגלים‪.‬‬
‫איך אומרים בזולה? "עץ עקום לא מתיישר"‪ .‬בכל מה שקשור‬
‫לבתי העוינת‪ ,‬העץ הנדיב שלי התעקם‪ ,‬וכשאי אפשר ליישר‪ ,‬אין טעם‬
‫לדבר‪" .‬סתום פה‪ ",‬ככה עדי של אבישג היה אומר‪ .‬סתום עם שורוק‪,‬‬
‫לא עם חולם מעל הו"ו‪ ,‬כמו בהטיית הפועל‪ .‬הפה צריך להישאר‬
‫סתום‪ ,‬מלשון סגור! אם העובד פישל בפעם המי יודע כמה‪ ,‬או שתפטר‬
‫אותו‪ ,‬או שתשאיר את הפה סתום‪ ,‬כך המליץ לא אחת לברוך‪ .‬הפה‬
‫הסתום הזה נקלט באוזניי דווקא משום שהומלץ בפי עדי‪ .‬אם אפילו‬
‫הוא‪ ,‬הבוס הגדול‪ ,‬חושב שבמקרים מסוימים עדיף לסתום את הפה‪ ,‬זה‬
‫כנראה נכון‪ .‬וברור שיחסים בין בני זוג שונים במהותם מיחסי עובד־‬
‫מעביד‪ ,‬אבל ניהול בית הוא עסק לכל דבר בכל המשפחות‪ ,‬ובמשפחה‬
‫שלי אף יותר‪ :‬מאז תחילת הרומן שלי עם ברוך היחסים ביני לאדם לא‬

                       ‫היו כשל בני זוג‪ ,‬כי אם כשל שותפים לדירה‪.‬‬
‫הייתי עם רגל אחת בחוץ‪ ,‬וכל עוד לא היה לי אומץ להוציא את‬
‫הרגל השנייה‪ ,‬באמת לא היה טעם לדבר על שום דבר‪ .‬אילו הייתי‬
‫מקדמת את הקריירה שלי כדי־ג'יי‪ ,‬אולי הייתי יכולה לרקוד על‬
‫מדרגות הרבנות‪ ,‬אבל כמו שזה נראה‪ ,‬ריקודים כבר לא יהיו‪ .‬צליעה‪,‬‬
‫יותר סביר‪ .‬אני חייבת לזוז‪ ,‬להתקדם‪ ,‬חשבתי‪ ,‬העיקר לא לשמוע את‬

           ‫בעלי אומר לי שהבת שלי צודקת כשהיא קוראת לי זונה‪.‬‬
‫לאור התנהגותי המופקרת אפשר שהיה מוגזם לצפות מבעלי‬
‫שיהסה את בתי‪ ,‬אלא שהוא עמד מנגד גם בהיותי אישה נאמנה‪ .‬לא זו‬
‫בלבד שלא מנע מבתי לקלל אותי‪ ,‬במהלך הריבים שהיו לי איתו בעבר‬
‫הוא עצמו קרא לי בשמות‪" :‬טיפשה"‪" ,‬פרימיטיבית"‪" ,‬מנוולת"‪ .‬הייתי‬
‫אז אישה טובה לכל הדעות‪ :‬עבדתי בימים‪ ,‬ובלילות נתתי לו עוד‬
‫סיבה לחיות‪ ,‬ובכל זאת בלהט הריב הוא היה יורד נמוך‪ .‬ההתלהטות‬
‫שלי הייתה סתם הורמונלית‪ ,‬מין עצבנות נשית קולנית‪ .‬הלהט שלו‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נבע מביטחונו בצדקת דרכו‪ .‬בענייני חינוך‪ ,‬בוויכוח‬

                                ‫‪233‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238