Page 231 - 23322
P. 231
אהבה בנסיבות מחמירות
מהכסף יצא על קניות לבית :אוכל ,מצעים ,מגבות ,שטיח לאמבט
ושאר הוצאות ביתיות ,אבל מכיוון שגם כך הרגשתי רע מזה שאני
לא מכניסה מספיק כסף לחשבון המשפחה ,אמרתי לו שאעבור על
התדפיס בעצמי ואנסה להדק את החגורה .לא שהיה בנייר משהו
מפליל .התחמקתי מהבקשה להעבירו לידיו סתם כדי לא להרגיש
במעקב ,אלא שעצם ההתחמקות גרמה לי להבין שעידן הסובלנות
של אדם תם.
הבקשה לבדוק את האשראי לא הייתה אופיינית לאדם ,שמעולם
לא הגביל אותי .הרי לעומת הבעלים של חברותיי הוא היה ממש העץ
הנדיב .הייתי אמורה לשאול את עצמי מה השתנה ,אלא שזה דבר אחד
לתהות למה בעלי נזכר פתאום בהוצאות המרובות בכרטיס האשראי
שלי ,וזה דבר אחר לגמרי לחשוב שאולי איזו יד נעלמה דקרה אותו
בשנתו .אילו היה בא פתאום ואומר מפורשות :אני יודע שאת מנהלת
רומן ,אולי הייתי שואלת את עצמי למה דווקא עכשיו ,אבל כל עוד
העימות לא היה ישיר ,נשמתי לרווחה.
עם זאת ,הופתעתי בכל פעם מחדש כשנתקלתי בתגובה שלא
הורגלתי בה .סיפרתי לו משהו שקרה לי עם הכלבה ,וכשהגיב בקוצר
רוח ,נעלבתי מזה שהוא כבר לא מתעניין בסיפורים שלי .זה בסדר,
אמרתי לעצמי ,לא תמיד יש לו זמן לסיפורים הארוכים שלי ,אולי אני
באמת צריכה להגיע יותר מהר לפואנטה .אלא שהסבלנות של אדם
כלפיי התקצרה ,ולא רק כשסיפרתי משהו באריכות.
אם בעבר הוא קיבל בהכנעה את בקשותיי הלגיטימיות בתחום
שיפוטי המקובל ,הניקיון ,כעת התקומם ברגע שפתחתי את הפה
להעיר לו .הוא הסתכל עליי כמו על קאפו כשביקשתי שישטוף את
הצלחת שלו לפני שהוא מניח אותה בכיור" .לבריאות שיהיה לך,
באמת ,אבל הזרעים השחורים של הצ'יה שלך נדבקים לצלחות כמו
עלוקות!" הסברתי.
שיהיה ,אף אחד לא מושלם .זה שבעלי אוכל מזון־על לא אומר
שלא יצפצף לפעמים על בקשותיי כאחד האדם .בעלי ,שיחיה ,הקפיד
231