Page 231 - 23322
P. 231

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫מהכסף יצא על קניות לבית‪ :‬אוכל‪ ,‬מצעים‪ ,‬מגבות‪ ,‬שטיח לאמבט‬
‫ושאר הוצאות ביתיות‪ ,‬אבל מכיוון שגם כך הרגשתי רע מזה שאני‬
‫לא מכניסה מספיק כסף לחשבון המשפחה‪ ,‬אמרתי לו שאעבור על‬
‫התדפיס בעצמי ואנסה להדק את החגורה‪ .‬לא שהיה בנייר משהו‬
‫מפליל‪ .‬התחמקתי מהבקשה להעבירו לידיו סתם כדי לא להרגיש‬
‫במעקב‪ ,‬אלא שעצם ההתחמקות גרמה לי להבין שעידן הסובלנות‬

                                                        ‫של אדם תם‪.‬‬
‫הבקשה לבדוק את האשראי לא הייתה אופיינית לאדם‪ ,‬שמעולם‬
‫לא הגביל אותי‪ .‬הרי לעומת הבעלים של חברותיי הוא היה ממש העץ‬
‫הנדיב‪ .‬הייתי אמורה לשאול את עצמי מה השתנה‪ ,‬אלא שזה דבר אחד‬
‫לתהות למה בעלי נזכר פתאום בהוצאות המרובות בכרטיס האשראי‬
‫שלי‪ ,‬וזה דבר אחר לגמרי לחשוב שאולי איזו יד נעלמה דקרה אותו‬
‫בשנתו‪ .‬אילו היה בא פתאום ואומר מפורשות‪ :‬אני יודע שאת מנהלת‬
‫רומן‪ ,‬אולי הייתי שואלת את עצמי למה דווקא עכשיו‪ ,‬אבל כל עוד‬

                              ‫העימות לא היה ישיר‪ ,‬נשמתי לרווחה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הופתעתי בכל פעם מחדש כשנתקלתי בתגובה שלא‬
‫הורגלתי בה‪ .‬סיפרתי לו משהו שקרה לי עם הכלבה‪ ,‬וכשהגיב בקוצר‬
‫רוח‪ ,‬נעלבתי מזה שהוא כבר לא מתעניין בסיפורים שלי‪ .‬זה בסדר‪,‬‬
‫אמרתי לעצמי‪ ,‬לא תמיד יש לו זמן לסיפורים הארוכים שלי‪ ,‬אולי אני‬
‫באמת צריכה להגיע יותר מהר לפואנטה‪ .‬אלא שהסבלנות של אדם‬

                 ‫כלפיי התקצרה‪ ,‬ולא רק כשסיפרתי משהו באריכות‪.‬‬
‫אם בעבר הוא קיבל בהכנעה את בקשותיי הלגיטימיות בתחום‬
‫שיפוטי המקובל‪ ,‬הניקיון‪ ,‬כעת התקומם ברגע שפתחתי את הפה‬
‫להעיר לו‪ .‬הוא הסתכל עליי כמו על קאפו כשביקשתי שישטוף את‬
‫הצלחת שלו לפני שהוא מניח אותה בכיור‪" .‬לבריאות שיהיה לך‪,‬‬
‫באמת‪ ,‬אבל הזרעים השחורים של הצ'יה שלך נדבקים לצלחות כמו‬

                                                  ‫עלוקות!" הסברתי‪.‬‬
‫שיהיה‪ ,‬אף אחד לא מושלם‪ .‬זה שבעלי אוכל מזון־על לא אומר‬
‫שלא יצפצף לפעמים על בקשותיי כאחד האדם‪ .‬בעלי‪ ,‬שיחיה‪ ,‬הקפיד‬

                                ‫‪231‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236