Page 229 - 23322
P. 229
אהבה בנסיבות מחמירות
כשל ילדה כפוית טובה ,שחושבת שאילו רק היו לה הורים מגניבים
כמו לחברותיה ,הכול היה נפלא .בילדותי התקנאתי בהורי חברותיי,
שנראו לי פחות נוקשים .הוריי עבדו סביב השעון כדי להעניק לי
ולאחי חיים טובים משהיו להם בילדותם .אמי כרעה תחת העומס ,ולא
אחת התפרצה בצעקות .היה איזה בוקר עם כאלה צרחות ,שבשובי
מבית הספר הייתי משוכנעת שאחד מהוריי השתגע .מצאתי בבית
"בוקה ומבולקה" ,ביטוי שאמי אהבה :מגירות פתוחות ,דברים על
הרצפה ,בקבוקי משקאות חריפים שהאלכוהול שלהם היה שפוך על
הספות ,הטלוויזיה נעלמה ממקומה .רצתי מבוהלת לבית השכנים.
"הייתה אצלכם פריצה ",קבעה השכנה .הו ,כמה הוקל לי! פריצה ,רק
פריצה ,זה לא שהוריי השתגעו.
הוריי הטובים ,הלוואי שהייתי מגיעה לקרסוליהם .לא רק שהם
לא השתגעו ,הם דאגו זה לזו בדבקות בזקנתם .הייתה להם פנסיה
מסודרת שאיפשרה להם לטייל בעולם ,והם נהנו מהטיולים הללו
כאילו מעולם לא רבו ריבים מרים .אילו רק היו יכולים להיות גאים
בי ,כפי שאני גאה בהם .אילו ידעו שאני יורקת לבאר שממנה אני
שותה ,היו קוברים את עצמם מרוב בושה .אבי היה שואל" ,איפה
טעינו?" ואמי הייתה מצטערת שהיא כבר לא יכולה להפליא בי את
מכותיה.
התעלמתי מהחינוך שינקתי בבית הוריי ,הדחקתי את המחשבות על
מה יחשבו עליי בנותיי ,השקטתי את ייסורי המצפון מהעוול שגרמתי
לאדם — הזזתי כל מה שעמד בדרכי כדי להיות עם ברוך .אלא שאישה
מפורנסת יכולה רק לפנטז בילדותיות שאילו הייתה מחליפה בעל,
הכול היה מסתדר .חכי ,חכי ,יערה ודאי אמרה לעצמה .הוצאתי אותה
מחיי ,אבל לא ממחשבותיי .מרחוק המשכתי לנחש מה היא הייתה
אומרת על כל מיני דברים .לא העליתי על הדעת שבעודי מדברת
איתה בראשי ,היא רוקמת נקמה .ולא ,היא לא הוגשה קרה .זמן קצר
לאחר שהתנתקתי ממנה ,הגיעה נקמתה.
229