Page 229 - 23322
P. 229

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫כשל ילדה כפוית טובה‪ ,‬שחושבת שאילו רק היו לה הורים מגניבים‬
‫כמו לחברותיה‪ ,‬הכול היה נפלא‪ .‬בילדותי התקנאתי בהורי חברותיי‪,‬‬
‫שנראו לי פחות נוקשים‪ .‬הוריי עבדו סביב השעון כדי להעניק לי‬
‫ולאחי חיים טובים משהיו להם בילדותם‪ .‬אמי כרעה תחת העומס‪ ,‬ולא‬
‫אחת התפרצה בצעקות‪ .‬היה איזה בוקר עם כאלה צרחות‪ ,‬שבשובי‬
‫מבית הספר הייתי משוכנעת שאחד מהוריי השתגע‪ .‬מצאתי בבית‬
‫"בוקה ומבולקה"‪ ,‬ביטוי שאמי אהבה‪ :‬מגירות פתוחות‪ ,‬דברים על‬
‫הרצפה‪ ,‬בקבוקי משקאות חריפים שהאלכוהול שלהם היה שפוך על‬
‫הספות‪ ,‬הטלוויזיה נעלמה ממקומה‪ .‬רצתי מבוהלת לבית השכנים‪.‬‬
‫"הייתה אצלכם פריצה‪ ",‬קבעה השכנה‪ .‬הו‪ ,‬כמה הוקל לי! פריצה‪ ,‬רק‬

                                     ‫פריצה‪ ,‬זה לא שהוריי השתגעו‪.‬‬
‫הוריי הטובים‪ ,‬הלוואי שהייתי מגיעה לקרסוליהם‪ .‬לא רק שהם‬
‫לא השתגעו‪ ,‬הם דאגו זה לזו בדבקות בזקנתם‪ .‬הייתה להם פנסיה‬
‫מסודרת שאיפשרה להם לטייל בעולם‪ ,‬והם נהנו מהטיולים הללו‬
‫כאילו מעולם לא רבו ריבים מרים‪ .‬אילו רק היו יכולים להיות גאים‬
‫בי‪ ,‬כפי שאני גאה בהם‪ .‬אילו ידעו שאני יורקת לבאר שממנה אני‬
‫שותה‪ ,‬היו קוברים את עצמם מרוב בושה‪ .‬אבי היה שואל‪" ,‬איפה‬
‫טעינו?" ואמי הייתה מצטערת שהיא כבר לא יכולה להפליא בי את‬

                                                            ‫מכותיה‪.‬‬
‫התעלמתי מהחינוך שינקתי בבית הוריי‪ ,‬הדחקתי את המחשבות על‬
‫מה יחשבו עליי בנותיי‪ ,‬השקטתי את ייסורי המצפון מהעוול שגרמתי‬
‫לאדם — הזזתי כל מה שעמד בדרכי כדי להיות עם ברוך‪ .‬אלא שאישה‬
‫מפורנסת יכולה רק לפנטז בילדותיות שאילו הייתה מחליפה בעל‪,‬‬
‫הכול היה מסתדר‪ .‬חכי‪ ,‬חכי‪ ,‬יערה ודאי אמרה לעצמה‪ .‬הוצאתי אותה‬
‫מחיי‪ ,‬אבל לא ממחשבותיי‪ .‬מרחוק המשכתי לנחש מה היא הייתה‬
‫אומרת על כל מיני דברים‪ .‬לא העליתי על הדעת שבעודי מדברת‬
‫איתה בראשי‪ ,‬היא רוקמת נקמה‪ .‬ולא‪ ,‬היא לא הוגשה קרה‪ .‬זמן קצר‬

                             ‫לאחר שהתנתקתי ממנה‪ ,‬הגיעה נקמתה‪.‬‬

                                ‫‪229‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234