Page 226 - 23322
P. 226
תמי שמש קריץ
"מענה לשון לא מגן מעלבון ",אמרה" ,לפעמים אני מתביישת אחרי
שאני פותחת את הפה הגדול שלי ",התוודתה .מסוג הווידויים שחיברו
אותי ליערה מלכתחילה.
בחירה בחברה טובה מונעת לעתים ממשיכה לניגודים .ביצירת
המופת "הנרות בערו עד כלות" טוען הסופר ההונגרי שאנדור מאראי,
שבמשיכה הידידותית יש אלמנט ארוטי .אני נוטה להסכים :היה משהו
ארוטי בניסיונותיי להכניע את חברתי הלעומתית .לעתים נראה לי
שבאמצעות התנגדותה הנחרצת לדעותיי מבטאת יערה את הסתייגותה
ממני ,וככל שנכנסה בי חזק יותר התבצרתי בעמדותיי ,כאילו ההבלגה
מכתירה אותי בניצחון.
אהבתי ליערה נבעה ,בין היתר ,מאהבתי את עצמי .אהבתי את
דמותי המשתקפת בה ,כי באופן מוזר מבעד לעיניה נראיתי דוגמה
ומופת לחוסן נפשי .בעיני יערה לא הייתי עלה נידף ,לה היה נדמה
שאני דווקא חזקה .הפיטורים ,התקפי הזעם של נגה — שום דבר לא
מפיל אותי ,כך חשבה .היא עצמה הרגישה שהחיים מתנקשים בה,
והייתה מסוגלת לשאת את אושרי המדומה כל עוד הוערמו גם עליי
קשיים .בימינו הטובים היינו מין פסיכולוגיות זו לזו .המפגשים שלנו
היו אי קסום שבו ליבנו את החיים ,מעין תא וידוי שבו זכינו במחילה
על חטאינו.
התקשרותו של ברוך בחיי הייתה ככל הנראה קשה מדי ליערה
באותה התקופה .קשריי עם השף המהולל נתפסו בעיניה כמו מסיבה
שלא הוזמנה אליה .מרגע הופעתו בזירה נראה ליערה שהחיים
מחייכים אליי קצת יותר מדי .אפילו ההתמודדות עם האנורקסיה של
יעל ,לא גרמה לה להחליף דיסקט .הכרתי את התחושה ,כי גם בחיי
חלפו נשים שגרמו לי להרגיש שהמזל שיחק להן יותר מכפי ששיחק
לי .כשנתקלתי בהן הייתי מחפשת אותן ,נתפסת למשהו אצלן שיוכיח
שהן פשוט כלבות .לא היה טעם לומר ליערה שהיא מוציאה עליי
קיטור כי היא בתקופה רעה .ההכרה הזאת מגיעה רק בדיעבד ,כשאת
כבר במקום אחר .אמרתי לה רק שבמהלך שנות חברותנו הארוכות
226