Page 226 - 23322
P. 226

‫תמי שמש קריץ‬

‫"מענה לשון לא מגן מעלבון‪ ",‬אמרה‪" ,‬לפעמים אני מתביישת אחרי‬
‫שאני פותחת את הפה הגדול שלי‪ ",‬התוודתה‪ .‬מסוג הווידויים שחיברו‬

                                            ‫אותי ליערה מלכתחילה‪.‬‬
‫בחירה בחברה טובה מונעת לעתים ממשיכה לניגודים‪ .‬ביצירת‬
‫המופת "הנרות בערו עד כלות" טוען הסופר ההונגרי שאנדור מאראי‪,‬‬
‫שבמשיכה הידידותית יש אלמנט ארוטי‪ .‬אני נוטה להסכים‪ :‬היה משהו‬
‫ארוטי בניסיונותיי להכניע את חברתי הלעומתית‪ .‬לעתים נראה לי‬
‫שבאמצעות התנגדותה הנחרצת לדעותיי מבטאת יערה את הסתייגותה‬
‫ממני‪ ,‬וככל שנכנסה בי חזק יותר התבצרתי בעמדותיי‪ ,‬כאילו ההבלגה‬

                                              ‫מכתירה אותי בניצחון‪.‬‬
‫אהבתי ליערה נבעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מאהבתי את עצמי‪ .‬אהבתי את‬
‫דמותי המשתקפת בה‪ ,‬כי באופן מוזר מבעד לעיניה נראיתי דוגמה‬
‫ומופת לחוסן נפשי‪ .‬בעיני יערה לא הייתי עלה נידף‪ ,‬לה היה נדמה‬
‫שאני דווקא חזקה‪ .‬הפיטורים‪ ,‬התקפי הזעם של נגה — שום דבר לא‬
‫מפיל אותי‪ ,‬כך חשבה‪ .‬היא עצמה הרגישה שהחיים מתנקשים בה‪,‬‬
‫והייתה מסוגלת לשאת את אושרי המדומה כל עוד הוערמו גם עליי‬
‫קשיים‪ .‬בימינו הטובים היינו מין פסיכולוגיות זו לזו‪ .‬המפגשים שלנו‬
‫היו אי קסום שבו ליבנו את החיים‪ ,‬מעין תא וידוי שבו זכינו במחילה‬

                                                         ‫על חטאינו‪.‬‬
‫התקשרותו של ברוך בחיי הייתה ככל הנראה קשה מדי ליערה‬
‫באותה התקופה‪ .‬קשריי עם השף המהולל נתפסו בעיניה כמו מסיבה‬
‫שלא הוזמנה אליה‪ .‬מרגע הופעתו בזירה נראה ליערה שהחיים‬
‫מחייכים אליי קצת יותר מדי‪ .‬אפילו ההתמודדות עם האנורקסיה של‬
‫יעל‪ ,‬לא גרמה לה להחליף דיסקט‪ .‬הכרתי את התחושה‪ ,‬כי גם בחיי‬
‫חלפו נשים שגרמו לי להרגיש שהמזל שיחק להן יותר מכפי ששיחק‬
‫לי‪ .‬כשנתקלתי בהן הייתי מחפשת אותן‪ ,‬נתפסת למשהו אצלן שיוכיח‬
‫שהן פשוט כלבות‪ .‬לא היה טעם לומר ליערה שהיא מוציאה עליי‬
‫קיטור כי היא בתקופה רעה‪ .‬ההכרה הזאת מגיעה רק בדיעבד‪ ,‬כשאת‬
‫כבר במקום אחר‪ .‬אמרתי לה רק שבמהלך שנות חברותנו הארוכות‬

                                ‫‪226‬‬
   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231