Page 222 - 23322
P. 222
22
התיישבנו בבית קפה תל אביבי קטן .יערה במכנסיים צמודים
ובחולצה מדליקה עם שרוולים מתרחבים ,אני בשמלה שחורה עם
מפתח בעל שרוכים .לא החמאתי לה על החולצת היפה ,והיא לא
התפעלה משמלתי החדשה .זה זמן היה בינינו מתח .שיחות הטלפון
התקצרו ,הפגישות התמעטו .היא הגיעה לצומת גיל ההתבגרות של
ילדיה ונקראה לבית ספרם בגלל כל מיני היתקלויות .כל עוד הלכו
לבית הספר ,נראה לי שהבעיות שלה איתם פחות חמורות מאלה
שחוויתי עם נגה ,אבל זו הייתה טעות להשוות" .זה יעבור ,את תראי,
גם כשהילדות שלי השתגעו חשבתי שזה לא ייגמר לעולם ",אמרתי
ליערה ,שמיאנה להתנחם .בעיות של אחרים ,סבוכות ככל שיהיו,
נראות פתירות למתבונן מבחוץ ,אבל לא למי שמסובך בתוכן.
יערה ,בניגוד אליי ,לא נאחזה בפעילות חברתית כמוצא .להפך,
באותה תקופה היא הצטנפה בקונכייה שלה ,לא פיתחה קשרים חדשים,
והתרחקה מהחברות הספורות שאיתן הייתה בקשר .כשנפגשנו,
השתדלתי לא לזרות מלח על פצעיה עם סיפורים על הפעילות בחיי,
אבל היא הכירה אותי מספיק כדי לדעת גם את מה שאני לא מספרת.
הריגוש המפעם לא נסתר מעיניה ,גם בלי שאספר לה שברוך ואני
הפכנו מידידים לנאהבים .די היה לה בסיפורים המצונזרים בשביל
שתגבש דעה רעה על "ידידי".
מהרגע הראשון הברוך הזה לא מצא חן בעיניה .היציאה להפלגה
ללא חברתו ,המסעדה הפלצנית שלו .לא ראיתי אותה מאז שיצאה
222
