Page 220 - 23322
P. 220

‫תמי שמש קריץ‬

‫בכוחות עצמה‪ .‬בתי הרוויחה יותר ממני ביי פאר‪ ,‬וכשביקשה שאבוא‬
‫לדירתה להראות לה איך מנקים‪ ,‬עשיתי זאת ברצון‪ .‬כבר ניקיתי‬
‫וסידרתי שני בתים‪ ,‬את הבית עם בעלי ואת הבית של מאהבי‪ ,‬מה זה‬

                                                   ‫עוד בית בשבילי?‬
‫בשנה שלאחר מכן יעל הייתה אמורה להתגייס‪ .‬לא ידעתי אם‬
‫תשרת בבסיס מרוחק‪ ,‬או שתהיה בבית במהלך השירות הצבאי‪ ,‬אבל‬
‫השיר על הגוזלים שעזבו את הקן כבר החל להתנגן‪" :‬אל תדאגי‪ ,‬ביחד‬
‫כיף להזדקן"‪ .‬אז זהו‪ ,‬שלא‪ :‬במצב נישואיי כיף גדול כבר לא יהיה‪.‬‬
‫אדם עבד מבוקר עד ערב‪ .‬שרר בינינו איזה סטטוס קוו‪ ,‬הוא חי את‬
‫חייו‪ ,‬אני את חיי‪ ,‬וכל עוד השלמתי את החסר‪ ,‬לא הייתה לי סיבה‬
‫להיפרד ממנו‪ .‬אולי לא אזדקן עם בעלי בכיף‪ ,‬אבל בכבוד‪ .‬אולי בסוף‬
‫יתברר שברוך היה רק אפיזודה בחיי‪ .‬אפיזודה ארוכה‪ ,‬ובכל זאת‪ .‬אולי‬
‫יום אחד אודה לאל שנשארתי עם אדם‪ .‬ייוולדו לנו נכדים‪ ,‬נצא איתם‬
‫לגני שעשועים‪ ,‬נביט לאחור בהשלמה‪ ,‬ניזכר בטוב וברע‪ .‬הוא ישיר‪,‬‬
‫"ובלילות הכי קרים היו ודאי גם אחרים‪ ",‬אני אתגעגע לאותם לילות‬

                            ‫ואשיר‪" :‬זה מה שנשאר‪ ,‬זה מה שנשאר‪".‬‬
‫במצב הנוכחי לא נותר לי אלא להגיד יפה תודה ולשתוק‪ .‬אותי‬
‫השתיקה שירתה‪ ,‬אבל למה אדם שתק? שתיקתו לא הפסיקה להפליא‬
‫אותי‪ ,‬העליתי עוד ועוד השערות‪ .‬האפשרות שיש לבעלי מישהי אחרת‬
‫נפסלה‪ ,‬כי אדם הוא מזן הגברים שהאכזבה מאישה אחת‪ ,‬כלומר‬
‫ממני‪ ,‬עלולה לגרום להם לתפוס מרחק מכל היתר‪ .‬אם לא לתמיד‪,‬‬
‫עד להודעה חדשה‪ .‬חיטטתי מדי פעם בסלולר שלו לראות אם יש‬
‫הודעה חשודה‪ ,‬ומשלא מצאתי‪ ,‬נרגעתי‪ .‬זכות לקנא לא הייתה לי‪,‬‬
‫אבל ממתי אישה צריכה זכות לקנא? למרות הרומן עם ברוך‪ ,‬לא הייתי‬
‫נשארת אדישה אילו ידעתי שלבעלי יש אישה אחרת‪ ,‬ודווקא משום‬

  ‫כך אדישותו מהידיעה לכאורה שיש לי מאהב הייתה בלתי נתפסת‪.‬‬
‫לא היה לי מושג אם בעלי מגלה כלפיי סובלנות מתוך גדלות רוח‬
‫או מתוך נוחות‪ .‬יכול להיות שהסידור הזה היה לו נוח‪ :‬יופי‪ ,‬שתבלבל‬
‫למישהו אחר את המוח‪ .‬פרידה הייתה מאלצת אותנו למכור את הבית‪,‬‬

                                ‫‪220‬‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225