Page 227 - 23322
P. 227

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫לא ציפיתי ממנה לדבר פרט לאוזן קשבת‪" .‬זה בדיוק העניין‪ ,‬את לא‬
‫מבקשת כלום כי את לא רוצה שיבקשו ממך‪ ",‬הגיבה בכעס‪" .‬אולי‪,‬‬
‫אבל נדמה לי שאם לא היית מקבלת ממני כלום‪ ,‬לא היית חברה שלי‬

                                        ‫כל כך הרבה שנים‪ ",‬השבתי‪.‬‬
‫"אני באמת שואלת את עצמי איזו מין חברה את‪ ",‬העלתה‬
‫אוקטבה‪ .‬המלצר בדיוק הגיע עם המגש ונרתע לאחור‪ .‬היא חיכתה‬
‫שיניח את הכוסות על השולחן‪ ,‬והמשיכה‪" ,‬כשהחברים החדשים שלך‬
‫התקשרו אלייך‪ ,‬לא הייתה לך בעיה להגיד לי שלום וללכת‪ ".‬הזכרתי‬
‫לה שעמדנו להיפרד ממילא‪ ,‬אבל היא המשיכה ללעוג‪" .‬נראית כאילו‬
‫קיבלת הזמנה ממלכת אנגליה‪ ",‬גיחכה‪" ,‬עזבת אותי בחיפזון בשביל‬

           ‫להיפגש עם נעמי וחבורתה‪ ,‬והיום את לא מדברת איתה‪".‬‬
                                    ‫"מה היא קשורה?" מילמלתי‪.‬‬

‫"כשהיא הזמינה אותך לאירועים עברת לדום‪ ,‬וכשלא התאים לך‪,‬‬
‫זרקת אותה‪ .‬רצחת וירשת‪ ,‬בכל הקופה את זכית! עזבי‪ ,‬זה לא מעניין‪,‬‬
‫אני רק שואלת את עצמי‪ ,‬איפה הבחורה שהכרתי? פעם הייתה לך חמלה‪,‬‬
‫אבל כשנעמי נפרדה מהחבר שלה‪ ,‬לא הייתה לך טיפת חמלה כלפיה‪".‬‬
‫"אל תדאגי לנעמי‪ ,‬היא תסתדר‪ .‬ובכלל‪ ,‬את היחסים עם חברות‬

                                ‫אחרות תשאירי לי‪ ",‬עניתי בנחרצות‪.‬‬
‫דרישתה של יערה‪ ,‬שאוכיח את אהבתי אליה‪ ,‬עמדה בסתירה‬
‫לכך שהיא עצמה כבר לא אהבה אותי‪ .‬בסתרי לבה נראה שאיחלה‬
‫לי את הרע מכול‪ ,‬או לפחות שאשמין‪" .‬היא הייתה רזה‪ ,‬למה היא‬
‫התאבדה?" הגיבה פעם לידיעה על שדרנית רדיו מחוננת ששמה קץ‬
‫לחייה‪ .‬חוש הומור בריא תמיד היה ליערה‪ .‬צחקנו‪ ,‬בכינו‪ ,‬דיברנו על‬

                     ‫החיים‪ ,‬חשבתי שנזדקן יחד‪ ,‬אבל די‪ ,‬הספיק לי!‬
‫"שום דבר לא נוגע בך‪ ,‬את עושה הכול כדי להרגיש טוב עם‬
‫עצמך‪ ",‬האנטנה שלה קלטה את התנערותי ממנה‪" .‬נכון‪ ,‬אני רוצה‬
‫להרגיש טוב עם עצמי‪ ",‬אמרתי בייאוש‪" .‬ומה עם הזולת‪ ,‬לזולת לא‬
‫מגיע להרגיש טוב?" התריסה‪" .‬לכולנו יש קשיים‪ ,‬כל אחד עושה מה‬

                                    ‫שאפשר בשביל לשרוד‪ ",‬השבתי‪.‬‬

                                ‫‪227‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232