Page 263 - 23322
P. 263
אהבה בנסיבות מחמירות
לגור איתו ,וכש"נעלמו" כלא היו ,הוא לא שאל אותי מה עלה בגורלם.
מן הסתם הבחין בחסרונם ,אבל העלים עין .אולי היה נבוך מכדי
לשאול כי לא רצה שאחשוב שהיו חשובים לו ,ואולי באמת לא היו
מספיק חשובים בשביל שיתעמת איתי על היעלמם .זה הרי קצת חצוף
להשליך מכתבים בלי לשאול את הנמען .מה שלא יהיה ,מבחינתי
ההדר הזאת הייתה שייכת לעבר .לא העליתי על הדעת שהאהובה
הדחויה תעלה מהאוב.
נכנסתי לדף הפייסבוק של הדר — שם משפחתה שמור במערכת,
כפי שנהוג לומר — לבדוק מה הסטטוס הנוכחי שלה :גרושה.
בתצלומים שהעלתה ראיתי שיש לה שני ילדים .בת בגיל העשרה ובן
צעיר יותר .לתצלומים עם בעלה לשעבר לא היה זכר .מהתכנים הבנתי
שהיא עדיין עובדת בהפקת פרסומות .אדם ,אגב ,לא נמנה עם 2,059
חבריה ,עברתי אחד אחד! באובססיביות .הקמבק של הדר לחיי בעלי
העסיק אותי ,כי בניגוד לבעלי הנאור ,לא הצלחתי לאלף את הקנאה
האפלה .קנאה ,איזה רגש נתעב .טבעי ,אבל נורא .במקרה הטוב קנאה
דוחקת להשיג דברים ,לרוב היא סתם מכרסמת את המקנאים מבפנים.
אותי הקנאה אכלה בתיאבון במשך שנים .הצלחתי לגבור עליה רק
חלקית .את קנאתי בסתם נשים מוצלחות הצלחתי לעמעם ,ומהקנאה
הרומנטית לא הצלחתי להיפטר .ידעתי שאין לי שום זכות לקנא לבעל
שזנחתי ,אבל קנאה לא נזקקת לזכויות.
לא יכולתי לומר דבר לאדם — יכולתי ,אבל נראה לי מסוכן לפתוח
את תיבת פנדורה — לכן שיתפתי את ברוך בגילוי המרעיש" .יפה,
אז עכשיו את ובעלך תיקו ",הגיב משועשע" .זה לא משחק כדורגל",
צחקתי .הבהלה שלי הוסוותה בצחוק ,כי לא רציתי שברוך יחשוב
שאני לגמרי מטורללת .מילא החרדה שתקפה אותי בכיפור ,אבל קנאה
לבעלי? מטבע הדברים לא יכולתי להראות למאהבי שאני נחרדת
מכך שלבעלי אולי יש מישהי מהצד .אבל עצם העובדה שנסעתי
לדירת מאהבי כמה רגעים אחרי קריאת ההודעה המחשידה ,אמרה
הכול .בגדול ,ואחרי הכול ,הקנאה שלי לבעלי הייתה קטנה מהקנאה
263
