Page 267 - 23322
P. 267
אהבה בנסיבות מחמירות
עם זאת ,אולי השגחה עליונה כלשהי מנעה מאיתנו להיפרד.
השגחה ,שלתחושתי שמרה עליי יותר מאשר על אדם .הוא בוודאי
היה מסתדר אילו היינו מתגרשים ,זו אני שכנראה הייתי מבכה את
הרגע שבו הלכתי שולל אחרי מקסם שווא .הלכתי? הלוואי .רצתי
באמוק לעבר האורות הנוצצים .תליתי את אושרי באהבת גבר זר,
טעות נפוצה ,נדושה לעייפה ,אבל איזו טעות זוהרת .האהבה האסורה
לברוך נראתה לי ההזדמנות האחרונה לאהבה .כבר הבנתי שלא אוכל
ללכת אחריה עד הסוף ,אבל רציתי למצות אותה עד תום .בחייו של
ברוך שום דבר לא עמד במקום .הכול זז .לאחור ,זאת אומרת .בעל
הבית של דירתו ,השנייה במספר מאז היכרותנו ,לא הסכים לחדש את
החוזה .ברור ,האיחורים של ברוך בתשלומים עלו לו על העצבים.
שוב עזרתי לברוך לארוז ולפרוק את הדברים ,סייעתי בצביעת הדירה
שנעזבה ובניקיונה ,סידרתי איתו את הדירה החדשה ,וכל העת חשבתי,
אלה יהיו חיי אם אלך איתו" ,וייסעו ויחנו".
הדירה החדשה של ברוך הייתה קטנה מקודמתה .ביום המעבר לא
היה ברור איך ייכנסו לתוכה כל הרהיטים .לחור הזה אנחנו עוברים?
שאלתי את עצמי .התקרה הייתה נמוכה ,לא הייתה הפרדה בין חדר
השינה לסלון ולמטבח .נזכרתי איך במעבר לדירתו הקודמת שרתי עם
הרדיו" ,איך אפשר לא להתאהב בך?" שיר של להקת "ג'יין בורדו",
שנקראת כך על שם שני סוסיה של הסולנית .את פיסת המידע על
הלהקה שירבבתי סתם מתוך הרגל ,אלא שהיא מסיטה מהעיקר ,וזה
שהפעם התלהבותי מהמעבר נמזגה בתוגה .כשהכול עמד במקומו
בדירה החדשה ,התוצאה הייתה די מרשימה ,והייתי חייבת להודות
שברוך הצליח ברוב כישרון להפוך את המלונה לסוויטה .מה שלא
שינה את דעתי על הסוויטה הזאת .הדירה החדשה של מאהבי נראתה
לי כמו מערה של האדם הקדמון ,וברוך נראה בה כמו באיור המפורסם
של התפתחות האדם מהקוף ,רק הפוך .עדיין נמשכתי לקוף המסוקס,
אבל מהמאורה שלו התלהבתי פחות.
בהיעדר חצר ,נכלא עשן הסיגריות בדירה ,ולי זה הזכיר את
267
