Page 269 - 23322
P. 269
אהבה בנסיבות מחמירות
יאללה ,אפשר לחזור לבסטיליה ",הוא מעך את בדל הסיגריה שלו על
המדרכה.
לעישון ברחוב היה עוד אפקט :הוא הפגיש אותנו עם עוברי אורח.
סתם שכנים שיצאו עם הכלבים ,שאיתם נכנסנו לפעמים לשיחות,
מכרים של ברוך — כמסעדן לשעבר הוא הכיר את כל העיר ואשתו —
שעברו שם במקרה" .שלום ,שלום ,ואל תבוא לי בחלום ",ברוך היה
אומר בצחוק אחרי לכתם .ההוא עבד אצלו פעם במטבח ,זה שעשה לו
שלום מהג'יפ מכר לו את הבית שבו גר לפני הגירושים ,הבלונדינית
שעצרה לידנו היא מעצבת פנים שעיצבה לו את אחת המסעדות .אותה
נראה שברוך דווקא לא היה מתנגד לפגוש בחלום" .מה אתה אומר,
אז עכשיו אתה משפץ בתים? וואלה ,תשאיר לי את הטלפון שלך,
אולי יהיה לי משהו בשבילך ",סיימה הבלונדינית את השיחה הלבבית,
שהתפתחה ביניהם כאילו אני אוויר .לא יכולתי לדעת אם ברוך היה
נחמד אליה כי קיווה שתספק לו עבודה ,או משום שהייתה אישה יפה.
בניגוד לבעלי ,למאהבי לא הייתה בעיה לעורר את קנאתי סתם בשביל
לזכות בנקודות ,אבל כבר הבנתי שהפלירטוטים שלו נעשים מתוך
רפלקס מותנה .ככלל ,השהייה ברחוב בהפסקות העישון לא העיקה
עליי .התייחסתי לאנשים החולפים כאל חלונות ראווה .לפעמים רק
מסתכלים ,לפעמים נכנסים למדוד .היו פעמים שבהן ברוך ואני שקענו
בשיחה פרטית ,והיו פעמים שבהן נוספו לשיחה אנשים מקריים .כמי
שמחבבת חברת אנשים ,יכולתי ליהנות מהמפגשים האקראיים אף
יותר אלמלא החשש שביום מן הימים אתקל באחד ממכריי .החשש
קינן בי ,אם כי נותר באחורי המוח .מקסימום אם אפגוש במקרה
מישהו שמכיר את בעלי ,אציג את ברוך כידיד ,חשבתי .החברים של
ברוך יודעים ,אבל עדיף שהמכרים הספורים של בעלי לא יובאו בסוד
הרומן .בשביל מה?
וכך משוללת כל דאגה ,פיטפטתי עם ברוך במדרגות באחת
מהפסקות העישון ,כשלפתע ראיתי במרחק־מה בחשכה דמות מוכרת.
לא ,זה לא יכול להיות .האזור נמצא מחוץ לגזרת המגורים שלה .היו
269
