Page 280 - 23322
P. 280
תמי שמש קריץ
התלהבת פחות" ,כתבה דפי" .זה כי ברור שתגיעו ,רק אתמול תיאמתי
איתך איזו מנה את מביאה" ,ענתה אבישג .דפי הגיבה בסמיילי ובכמה
לבבות ,ונראה שהכול כשורה ,אבל אז הופיעה התגובה של גיא .אוהו,
איזו תגובה" :בטח שהם מתלהבים מבואה של העוזרת /מטפלת/
לקקנית ,ככה הם יכולים לשבת בזולה רגל על רגל".
מה? למה? על מה גיא מדבר? הן לא יכול להיות שהוא נכנס
במארחיו ,מדבר עליהם כאילו הם שני בטלנים ,ולמי בדיוק הוא קורא
עוזרת לקקנית ,הוא מדבר עליי? עליי? האדימו פניי .נפלה שתיקה,
איש לא הגיב .גיא כנראה התכוון לשלוח את ההודעה לדפי בפרטי.
אופס ,טעות! "יש לך עוד משהו טוב להגיד?" כתבתי מיד .בדרך כלל
לוקח לי זמן לצאת מההלם ולהגיב ,אבל זה כבר ממש היה מוגזם.
גיא כינה אותי עוזרת ,מטפלת ,לקקנית ,טוב שלא קרא לרגום אותי
באבנים.
"הוא דיבר על הפיליפינית שלנו ,אנחנו מביאים אותה כי העוזרת
של אבישג בחופשה" ,הזדרזה דפי לכבות את השרפה .ניסיון יפה,
דפי ,איך שלפת תשובה כמו אקדוחנית .הייתי מתרשמת אלמלא
ידעתי שאין סיכוי שבעלך ידבר כך על הפיליפינית שלכם .תעשי
לי טובה ,בעלך דיבר עליי ,הוא התקומם משום שהמארחים שמחים
לבואי כאילו מי יודע מה .וממני הם אפילו לא מבקשים לבשל מנה
כמו שביקשו ממך ,האישה היקרה שלו .באמת חוצפה ,עוזרת שלא
עוזרת.
תהיתי למה גיא אומר עליי דברים כאלה .גיא הרי היה מנהל
המחלקה של יעל בזמן מחלתה ,היו לי איתו יחסים טובים ,נוכחותו
ברגעים הכואבים יצרה בינינו סוג של קרבה .במפגשים החברתיים
מחוץ לבית החולים הוא האיר לי פנים ,צחק איתי ,לא הבחנתי
בשום הסתייגות מצדו כלפיי ,להפך ,עד אותו רגע חשבתי שהוא
דווקא די מחבב אותי .האם ייתכן שטעיתי? ייתכן ,אבל אני סומכת
על החושים שלי :הייתי מרגישה אילו היה לגיא משהו נגדי ,גברים
מתקשים להסתיר כאלה דברים .אולי עשיתי לגיא הנחות ,אבל משום־
280
