Page 281 - 23322
P. 281

‫אהבה בנסיבות מחמירות‬

‫מה נראה לי שיותר סביר שהוא מיישר קו עם אשתו‪ ,‬ושהיא זו שלא‬
‫מחבבת אותי‪ .‬היא נעלבה מכך שמתלהבים יותר מבואי מאשר מבואה‪,‬‬
‫וכבעלה‪ ,‬הוא רק רצה להראות לה עד כמה הוא נעלב בשמה‪ .‬הוא חשב‬
‫שההודעה תגיע רק אליה‪ ,‬לא היה לו מושג שדברי העידוד המתלהמים‬

                                                   ‫שלו יגיעו לעיניי‪.‬‬
‫ניסיתי לפשפש בזיכרוני‪ ,‬אולי עשיתי משהו שפגע בכבודם של‬
‫דפי וגיא‪ ,‬אבל לא הצלחתי להיזכר בדבר‪ .‬להפך‪ ,‬הראיתי להם בכל‬
‫הזדמנות שאני מעריכה את הבנתם בתחום עיסוקם‪ ,‬החמאתי לדפי על‬
‫כישורי הבישול שלה‪ ,‬עזרתי לה לפנות את הכלים בסיום הארוחות‬
‫שנערכו בביתם‪ .‬לא היה לי מושג על מה ולמה יצא קצפו של גיא‬
‫עליי‪ .‬אלא שבאותם הרגעים עמדו לפתחי שאלות בוערות אחרות‪.‬‬
‫האחת‪ :‬איפה ברוך? נראה שהוא עוד לא ראה את ההודעות בפורום‪.‬‬
‫תהיתי איך יגיב כשיראה את ההתכתבות‪ ,‬ולמען האמת‪ ,‬קצת חששתי‬
‫שהעלבונות שהוטחו בי יורידו מערכי בעיניו‪ .‬הוא אמנם ילד גדול‪,‬‬
‫דעתו של גיא עליי לא אמורה להשפיע עליו‪ ,‬אבל דעת קהל מחלחלת‬

                                               ‫לתודעה מבלי משים‪.‬‬
‫ברוך בכלל לא היה אמור לבוא לארוחה המדוברת‪ ,‬הייתה לו‬
‫באותו ערב ארוחה משפחתית עם הילדים‪ ,‬וכבר הצטערתי שאישרתי‬
‫את בואי בלעדיו‪ ,‬אבל זה כבר היה אבוד‪ .‬עוד שאלה שהעסיקה אותי‬
‫הייתה‪ :‬איך לעזאזל אני אמורה להגיב כשאראה את גיא בארוחה? עלה‬
‫על דעתי לשאול אותו בממזריות אם הוא רוצה לק‪ .‬ככה‪ ,‬בתוספת‬
‫תנועה מתגרה עם הלשון‪ .‬הרעיון היה מפתה‪ ,‬גיא ודאי היה נשאר‬
‫פעור פה‪ ,‬רק שידעתי שאהיה נבוכה מכדי לעשות זאת‪ .‬מרוב מבוכה‬

                                  ‫שקלתי להדיר את רגליי מהארוחה‪.‬‬
‫בכוונה לא התקשרתי לברוך לספר לו על התקרית‪ .‬מה אני‪ ,‬ילדה‬
‫קטנה שרצה לבכות? הטלפון ממנו הגיע רק כעבור כשעה‪ ,‬כשהיה‬
‫בדרך חזרה מהעבודה‪ .‬כן‪ ,‬הוא ראה בחטף דיבורים בפורום‪ ,‬אבל לא‬
‫טרח לקרוא אותם כי הניח שזה קשור לארוחה‪" .‬מה את אומרת? ככה‬
‫גיא כתב? מה עובר עליו?" השתומם‪" .‬יאללה‪ ,‬שייחנק מזה שאוהבים‬

                                ‫‪281‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286