Page 284 - 23322
P. 284
28
לארוחה החגיגית המלחיצה הגעתי עשר דקות לפני הזמן ,כדי לא
להיכנס כשכולם כבר נמצאים .איחורים אופנתיים מתאימים למי
שרוצה להתבלט ,והפעם העדפתי להיות בלתי נראית .אבישג הניחה
בדיוק סידור פרחים על השולחן" .לא ,אין לתאר ",חיבקה אותי בחום
כשנשקתי על לחייה" .צאי לחצר ,אני תכף באה ",הפצירה בי להתרווח.
הופתעתי לראות שם את אורית ושמוליק ,שכלל לא ידעתי שהוזמנו.
"איפה ברוך?" שאל שמוליק" .בארוחה משפחתית ",השבתי .ה ַצ ִּתי
סיגריה וחיכיתי בדריכות לבואם של דפי וגיא.
דפי הניחה את המנה שלה במטבח בהיכנסם ,וגיא פנה היישר
לחצר .הוא תפס אותי בעמידה ,לפני שהספקתי לשנות את מקומי
ולעבור למושב מרוחק .אמרתי לו שלום ,והוא נשק על לחיי כתמיד.
המבוכה שלי נטמעה בהמולת הדיבורים הסתמיים ,מה תשתו ,מה
קורה ,מה נשמע ,וכעבור זמן קצר נקראנו לשולחן" .למה את שם?
בואי שבי לידנו ",אמר עדי ,כשראה שהתמקמתי באגף הנוער בירכתי
השולחן הארוך .עניתי שכך יצא ונשארתי נטועה במקומי .לא נשאלתי
למה אני בקושי אוכלת ,אבל אילו היו שואלים אותי ,הייתי משיבה
בציניות שלא באתי בשביל האוכל ,אלא בשביל החברה הטובה .מסוג
התשובות שאני הוגה במוחי הקודח בידיעה שלעולם לא באמת או ַמר.
בתום הארוחה ,הפיליפינית של דפי וגיא שטפה את הכלים ידנית,
על אף המדיח — תהיתי אם כך נדרשה לשטוף את הכלים בבית
מעסיקיה — וכשסיימה התמזגה עם העציצים בסלון ,לא איתנו בחצר.
284
