Page 289 - 23322
P. 289
אהבה בנסיבות מחמירות
אימא ".קישקשתי משהו על כך שבגירושים אומרים לילדים שהפרידה
היא לא מהם ,כך שהזוגיות הלא תקינה עם בעלי לא אומרת שאני
פחות אימא של בנותיי" .את נורא מצחיקה ,זה לא אותו הדבר כי את
חיה עם בעלך באותו בית ",דפי גיחכה" .תשמעי ,זו סיטואציה שאני
לא גאה בה ",הודיתי לבסוף" .אני לא שופטת אותך ,אני סתם שואלת
כי זה מתבקש ",נימקה את סקרנותה.
סתם שואלת ,כן בטח ,דפי נשמעה כאילו היא חוקרת אותי
באזהרה .פסיכולוג היה שואל אותה" ,איפה זה פוגש אותך?" אבל
אני לא פסיכולוגית .לי נראה שאישה שחיה בטוב עם בעלה לא
אמורה להתעצבן מנישואיי הרעים .בעלי ובנותיי הרי היו קיימים מאז
ומעולם ,פתאום היא נזכרה שלא מתאים לה לבלות בחברת אישה
נואפת? לא ,לא ,דפי נזכרה בהיותי נואפת רק כשמשהו אחר הפריע
לה ,ואף על פי כן הביקורת שלה כלפיי הידהדה במוחי" .מי מכם
נקי מחטא ,יהא הראשון להשליך עליה אבן ",אמר ישו כשהובאה
לפניו נואפת ,ואיש בקהל לא העז להרים אבן .כולם חוץ מדפי ,שככל
הנראה הייתה סוקלת אותי באבנים .מזל שזמן קצר אחר כך בנה נקלע
לוויכוח טיפשי עם אלכס על משקפי צלילה ,ושבעקבותיו דפי הודיעה
לבעלה שהגיע הזמן להתקפל .בצאתם היא איחלה לכולנו נסיעה
טובה .האיחול שלה היה למעשה ברכת פרידה ,כי מאותו היום היא
ובעלה ניתקו קשר עם אבישג ועדי ועם ברוך ואיתי .לא היה ברור מי
הביצה ומי התרנגולת ,הייתה רק כרבולת :אני!
"חצופה ,למה ענית לה בכלל?" ברוך שאל כשסיפרתי לו על
התחקיר של דפי" .יאללה ,שתלך לעזאזל ",התעודדתי .עמדתי לטוס
עם ברוך ליוון ,התרגשותי הייתה בשיאה.
"חלון או מעבר?" שאלה דיילת הקרקע" .מעבר ",עניתי" .את
יכולה להושיב אותנו בנפרד ,אני מעדיף חלון ",ברוך התלוצץ" .אל
תקשיבי לו ,שימי אותנו במעבר ,ואם אפשר בקדמת המטוס ,אני קצת
קלסטרופובית ",אמרתי לדיילת" .בגללה הגענו שלוש שעות לפני
הטיסה ",ברוך התלונן" .אתה נראה לי כמו מישהו שיצטרכו לקרוא
289
