Page 290 - 23322
P. 290

‫תמי שמש קריץ‬

‫לו במערכת הכריזה בעלייה למטוס‪ ",‬אמרה הדיילת המקורקעת‪" .‬איך‬
‫ידעת?" ברוך קרץ לעברה‪" .‬אז תשאירו מספר טלפון שנוכל לקרוא‬
‫לכם‪ ",‬היא הגישה לו פיסת נייר‪ .‬רציתי לשאול אותה אם העמדה שלה‬
‫מתפקדת גם כאפליקציית היכרויות‪ ,‬אבל שתקתי‪ .‬שלא תושיב אותנו‬

                                          ‫בקרבת השירותים במטוס‪.‬‬
‫המשכנו בהליכי ביקורת הדרכונים‪ ,‬וכשהגענו למתחם היוצאים‬
‫לחו"ל‪ ,‬ברוך פתח פורום חדש בשם "חתונה יוונית"‪ ,‬ובו הודיע‬
‫לאבישג ועדי שאנחנו בפינת העישון‪" .‬כבר באים‪ ",‬ענתה אבישג‬
‫והגיעה בגפה‪" .‬איזו עליבות‪ ",‬היא הביעה את דעתה על הדיילת‪,‬‬
‫כשסיפרתי לה איך היא ביקשה מברוך את מספר הטלפון שלו למקרה‬
‫שיאחר לעלות למטוס‪" .‬שטויות‪ ,‬היא ביקשה אותו משנינו‪ ,‬יכולת‬
‫להשאיר את מספר הטלפון שלך‪ ",‬ברוך היתמם‪" .‬בסדר‪ ,‬בסדר‪",‬‬

             ‫נהמתי‪" .‬אתם בדרך לירח דבש‪ ,‬תרגיעו‪ ",‬אמרה אבישג‪.‬‬
‫בעלותנו למטוס סקרתי את יושביו לוודא שאין בו מכר לא רצוי‪.‬‬
‫הפרנויה לאחר המפגש עם בתי סירבה להיעלם‪ .‬הגוזלית הגדולה שלי‬
‫עזבה את הקן‪ ,‬הצעירה החלימה ועשתה בגרויות‪ ,‬עוד מעט גם היא‬
‫תעזוב לצבא‪ ,‬הקדמתי רפואה למכה‪ :‬תסמונת הקן המתרוקן מילאה‬
‫את ראשי בפחדים אמיתיים ומומצאים‪ .‬ברוך נרדם במהלך הטיסה‪ ,‬אני‬
‫והפחדים שלי נותרנו ערים‪ .‬מה גם שלא נרגעתי לגמרי מהפלירטוט‬
‫שלו עם הדיילת‪ .‬יום טיסה הוא יום עמוס‪ ,‬ולמזלי‪ ,‬העצבנות שלי‬
‫מהפלירטוט המעצבן של ברוך חלפה כמזוודה על מסוע בהגיענו‬
‫ליוון‪ .‬רוח קלה פרעה את שערנו‪ ,‬הים נראה כאילו נצבע במכחול‪,‬‬
‫השמש האירה לנו פנים כשהפלגנו מנמל פיראוס לספצס‪" .‬אין על‬
‫יוון‪ ",‬ברוך חיבק אותי במהלך ההפלגה‪" .‬זו סגירת מעגל‪ ,‬ביוון הכול‬
‫התחיל‪ ",‬ציינתי‪" .‬למה לסגור? החיים עוד לפנינו‪ ",‬הוא השיב בחיוך‪.‬‬
‫נחמד‪ ,‬התמוגגתי‪ ,‬נחמד לשמוע את אהובך מדבר על העתיד ברבים‪.‬‬
‫ירדנו עם מיטלטלינו מהספינה והתפצלנו לשני רכבים שכורים‪ :‬אחד‬
‫שבו נסענו ברוך ואני עם אבישג‪ ,‬עדי ואלכס הקטנה‪ ,‬ושני שבו נסעו‬

                                          ‫ילדיהם הגדולים ובני זוגם‪.‬‬

                                ‫‪290‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295