Page 288 - 23322
P. 288
תמי שמש קריץ
לחופשה הזאת נלקח מהחשבון המשותף .הפרט ה"קטן" הזה לא חמק
מתודעתי ,וכדי להשקיט את מצפוני מילאתי אחת לזמן־מה טופס פיס
בתקווה להשיב לבעלי כגמולו .סטטיסטית ,הסיכוי שאזכה בפרס היה
קלוש ,אבל מאז פיטוריי חיכיתי לנסים" .בשביל מה? יש לנו מספיק
גם בלי לזכות בפיס ",אמר אדם .לנו ,ברבים ,כאילו אני נושאת בעול
כשווה .מה יש לומר ,אדם היה הזכייה שלי! באחורי המוח חששתי
שהזכייה תהפוך לבכייה אם אאבד את בעלי ,אלא שבאותם ימים רק
ברוך וחבר מרעיו עניינו אותי.
נו ,נו ,ולחבר מרעיו של ברוך היה מה לומר על הנסיעה שלנו
ליוון" :מה ,תישנו עם אבישג ועדי והילדים באותו בית?" התפלאה
הגרושה של ברוך כשעידכן אותה" .מעכשיו לעכשיו מצאתם בית
בשיא העונה?" בדק גיא מתי נרקמה המזימה .כנראה ציפה שיוצע
להם להצטרף ,ולו רק בשביל שיוכלו לסרב .אשתו לא נכחה באותו
הזמן ,ומן הסתם עודכנה על ידיו בשובו הביתה .יכולתי רק לדמיין את
תגובתה" :שיהיה להם לבריאות ",או משהו בסגנון .מסוג המשפטים
שאנשים אומרים כדי להישמע מפרגנים ,כשלמעשה הפרגון מהם
והלאה .כמו להגיד "הכול טוב" ,כשהכול ממש לא טוב .אלא שאת
המתח באוויר במפגש בינינו לדפי וגיא ,לאחר שדבר הנסיעה נודע
להם ,כבר לא הייתי צריכה לדמיין .הם הגיעו לבריכה של אבישג
ועדי רק בצהריים ,כשכבר ישבנו לאכול .דפי הסבה עמנו לשולחן
האוכל בחצר" ,לא ,תודה ,כבר אכלנו ",דחתה את הקבבים שהוגשו
לה ,והפנתה את גופה לבריכה .הרגשתי לא בנוח מזה שהיא יושבת
לבד ומסתכלת על בנה ובעלה במים ,אז התיישבתי לצדה .טעות,
טעות ענקית!
דפי לא ביזבזה זמן ,ושאלה אם אני מוכנה לנסיעה .עניתי שכן.
"בבית לא שאלו אותך שאלות?" התעניינה" .הבעל שלי לא שואל
כי הוא יודע ",השבתי" .ולבנות שלך לא אכפת שאת בקושי נמצאת
בבית?" המשיכה .עניתי לה שהן כבר גדולות ובקושי נמצאות בבית
בעצמן ,אבל היא המשיכה בשלה" :כן ,אבל גם ילדות גדולות צריכות
288
