Page 300 - 23322
P. 300
תמי שמש קריץ
במסיבה ונשארתי לישון כי הייתי שתויה ,התירוץ הרגיל .הוא לא הגיב,
רק שאל אם אוכל לבחור לו בגדים ייצוגיים לפגישה עם ההנהלה,
"אני מגיש הצעות לקיצוצים במחלקת התאורה ,נקווה שלא ידברו
על קיצוץ במשכורת שלי ",אמר .חיכיתי בקוצר רוח שיצא מהבית,
וכשיעל יצאה אף היא ,רווח לי.
לבית הקפה לא הלכתי באותו בוקר ,בשביל מה? מי ישמע ,עובדת
על פלייליסט ,ממילא העבודה כדי־ג'יי לא ממש מפרנסת אותי.
קיוויתי שלפחות במשכורת של בעלי לא ייגעו .הגיע הזמן שאמצא
עבודה נורמלית ,שוב נזפתי בעצמי במקלחת .בעמקי לבי שפטתי את
עצמי בחומרה גדולה מכל דורשי רעתי ,ובעיניי חטאי הגדול לא היה
הניאוף דווקא ,כי אם העובדה שעברו הרבה מים במקלחת מאז הייתה
לי עבודה מסודרת .למען האמת ,גם כשהייתה לי עבודה מסודרת לא
הרווחתי מי יודע מה ,אבל אז לפחות הייתי אישה נאמנה .הפרידה
מברוך הציפה את ייסורי המצפון מכך שבעלי מפרנס אותי על אף
אי־נאמנותי .עכשיו :בהרבה בתים הבעל מתפקד כמפרנס עיקרי,
וזה בסדר ,האישה תורמת את חלקה בדרכים אחרות ,אבל איכשהו
כשבגידה נכנסת לתמונה ,הסידור הכלכלי הזה מצטייר כבזוי .כאילו
כל עוד האישה נאמנה ,זה בסדר שהבעל מביא את הכסף ,אבל אם
היא בוגדת בו ,היא יורקת לבאר שממנה היא שותה .למה כאילו? זה
בדיוק מה שזה — יריקה בפרצופו של הגבר שנושא בעול הפרנסה.
ברוך שלא עשני גבר ,גיחכתי בבוז לעצמי .ברוך ,מה איתו באמת?
חיכיתי שכבר ישמיע קול.
"תהיי חזקה ,אנטיגונה ,נדבר אחרי הנחיתה" ,ברוך סימס בעלותו
למטוס" .חזקה כמו קלקל ,מתי אתה חוזר?" הקלדתי" .חחח" ,השיב.
טוב שזה מצחיק מישהו ,חשבתי במרירות .מה עם גלוריה גיינור ,היא
עוד בחיים? נזכרתי בפזמון "איי ויל סרבייב" .שרתי את המילים בלב
ונכנסתי למיטה .קודם אשלים שעות שינה ,אחר כך נראה אם אשאר
בחיים בלי המאהב שלי.
אחר הצהריים נפגשתי עם נויה ,שהזכירה לי שעברתי את משבר
300
