Page 296 - 23322
P. 296

‫תמי שמש קריץ‬

‫לי‪" ,‬אם לא היית משכנעת אותי לטוס עם אבישג ועדי ליוון‪ ,‬זה לא‬
‫היה קורה‪ ".‬הקרדיט שניתן לי עודד גם אותי‪ ,‬אלא שכעבור יום התברר‬
‫שענני הנוצה שברוך נישא עליהם‪ ,‬הפכו לסימני סופה‪" .‬מריה הרגע‬
‫התקשרה להגיד לי שהכתבה של האמריקאי התפרסמה באינטרנט‪.‬‬
‫רגע‪ ,‬רגע‪ ,‬זה לא הכול‪ ,‬היא הציעה לי להיות השף של המסעדה‪",‬‬
‫ברוך רגש ונרעש‪" .‬ומה ענית לה?" עדי שאל‪" .‬אמרתי שיש על מה‬
‫לדבר‪ .‬בינינו‪ ,‬בארץ אני שרוף‪ .‬אחרי הנפילה אף אחד לא מוכן לשים‬
‫עליי כסף‪ ,‬ואני לא נעשה יותר צעיר‪ ,‬כמה זמן אוכל לעבוד פיזית‬
‫בשיפוצים?" סיים בשאלה‪" .‬כן‪ ,‬אבל זה אומר שתצטרך לעבור לגור‬
‫ביוון‪ ",‬אמרתי נבוכה‪ .‬רק בי עוררה ההתרגשות בהלה‪" .‬מה קרה לך‪,‬‬
‫זה חלום‪ ,‬אני במקומך הייתי באה לגור איתו פה‪ ",‬אבישג ניסתה‬

       ‫להלהיב אותי‪" .‬חכי‪ ,‬נראה אם זה רציני בכלל‪ ",‬ברוך אמר לי‪.‬‬
‫ההשלכות של ההצעה המפתה שברוך קיבל הכניסו אותי למתח‪,‬‬
‫אף שלא באמת חשבתי שייענה לה‪ .‬מה הסיכוי‪ ,‬הרי בעבר הוא סירב‬
‫לעבוד במסעדה ביקב בגליל כי לא רצה להתרחק מתל אביב‪ ,‬אז‬
‫לעבור ליוון? רק בשובו מהפגישה עם מריה‪ ,‬כשהתיישב לצדנו על‬
‫אחת ממיטות השיזוף בחוף‪ ,‬וסיפר שמריה הציעה לו שכר אטרקטיבי‬
‫פלוס מגורים‪ ,‬ואמר שהוא שוקל ברצינות להיענות בחיוב‪ ,‬קלטתי את‬
‫גודל האיום‪ .‬מאותו הרגע החופשה החלומית שלי הפכה לחלום בלהה‪.‬‬
‫הים‪ ,‬המוזיקה‪ ,‬הריקודים בשעות בין הערביים‪ ,‬שום דבר לא הצליח‬
‫לרומם את רוחי‪ .‬אם מאהבי יעבור ליוון‪ ,‬זה יהיה סוף הרומן‪ .‬ברוך‬
‫ימריא אל על‪ ,‬ואני אפול לקרקע בלי מצנח‪ .‬ההשלכות היו ברורות‪,‬‬
‫גם בלי שייאמרו בקול מפורשות‪ .‬את זה עשתה אלכס‪ ,‬ששאלה אותנו‬
‫אם נגור בווילה שבה נפשנו כשנחיה ביוון‪ .‬אבישג הסבירה לה שזה‬
‫בית לתיירים‪ ,‬ושאם ברוך יעבור ליוון‪ ,‬הוא יגור בבית אחר‪" .‬מה‪ ,‬בלי‬
‫נעמה?" הילדה שאלה בתמימות‪ .‬עדי סינן במבוכה שלקטנה שלו אין‬
‫עצם בלשון‪" .‬אם נעמה תרצה‪ ,‬היא תוכל להצטרף אליי בהמשך‪",‬‬
‫ברוך מיהר לתת לאלכס הקטנה דין וחשבון‪ ,‬כאילו חייה‪ ,‬ולא חיי‪,‬‬
‫עומדים להשתנות‪ .‬אבישג חיכתה ברוב טקט לרגע שבו אני והיא‬

                                ‫‪296‬‬
   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301