Page 299 - 23322
P. 299
אהבה בנסיבות מחמירות
לו מחליף" .תראה ,מצד אחד אני רוצה שתצליח שם ,ומצד שני אני
מקווה שלא כי זה יחזיר אותך לארץ ",הודיתי" .אין טעם לחשוב על
זה ,מה שיקרה יקרה ",סיכם והחל לגעת בי.
"לא היה דבר כזה ולא יהיה ",אמר בשוך הסערה .רציתי להחזיר לו
איזה משפט בלתי נשכח ,אבל לא מצאתי כלום" .זו טרגדיה יוונית",
אמרתי לבסוף .בעוד שעות אחדות מאהבי יצא לנמל התעופה ,ואז
אצטרך לארוג מחדש את חיי .לא נותר לי אלא להיצמד אליו כל
עוד הדבר אפשרי ולשקוע בשינה .הטרגדיה היוונית שלי הייתה די
מעייפת ,נרדמתי לצד ברוך .הכי טוב ,לישון .לא לחשוב מה יהיה.
צלילי אות הפתיחה של "נרקוס" העירו אותי משנתי .צלילי
הסדרה על פבלו אסקובר היו צלילי ההשכמה בטלפון של ברוך.
התלבשנו בחופזה ויצאנו למונית .התחבקנו לפני שברוך נכנס אליה
בגפו .על נסיעה יחד לנמל ויתרתי .השעה הייתה שש בבוקר ,דיירי
הבית עוד נמו ,עליתי לחדר בשקט ,סידרתי את המיטה קלות ויצאתי.
חייתי בגן עדן של שוטים ,אבל הוא נסגר ,חשבתי בדרכי הביתה.
נשמתי עמוקות ונכנסתי לביתי מבצרי .דיוויד כישכשה בזנבה
כשאחזתי ברצועה שלה מיד עם היכנסי .לא הצמדתי את הרצועה
לצווארה .עוד מוקדם ,אין פקחים .הכלבה תלך אחריי כשאשקע
במחשבות .בארבע השנים האחרונות הייתי עם ברוך ,מה עכשיו?
נאחזתי בבקשתו שאשמור לו אמונים .ועם זאת ,חששתי שהוא בסך
הכול וידא שאשמור לו אמונים עד שימצא מישהי אחרת .הסלולר
שלי השמיע צליל התראה" .את עם ברוך בנמל?" הגיעה הודעה
מאבישג" .לא ,לא נסעתי איתו ,אני כבר בבית ,מטיילת עם הכלבה",
עניתי" .תבואי לפה בערב?" שאלה" .כן ,בטח" ,עניתי בזריזות .יופי,
את הערב הראשון אעביר בזולה .הצפצוף השני היה מנויה ששאלה
איך אני" .הרוסה ",עניתי .למה ברוך לא כותב משהו? התעצבנתי.
טוב ,אולי הוא חושש שאפרוץ בבכי ליד בני משפחתי .הנה זה
מתחיל ,אני ממציאה בשבילו תירוצים ,גיחכתי.
בשובי עם דיוויד אדם ירד מהקומה השנייה .סיפרתי לו שהייתי
299
