Page 297 - 23322
P. 297
אהבה בנסיבות מחמירות
היינו ללא קהל ,ואז שאלה אותי איך אני מרגישה עם מה שקורה.
עניתי שברוך ואני עוד לא הספקנו לדבר על זה" .שמעת אותו ,הוא
אמר שישמח שתצטרפי אליו ",היא אמרה" .הוא לא אמר שישמח ,רק
שאוכל להצטרף ",תיקנתי אותה" .טוב לו איתך ,למה שלא ישמח?"
שאלה רטורית.
שאלת המעבר ליוון ריחפה באוויר עם חזרתנו לארץ .ברוך התלבט
אם כדאי לו לקחת את הסיכון .הרי הוא לא באמת מכיר את מריה,
אולי יגלה שהיא בוסית מהגיהינום? ואם ייאלץ לחזור לארץ ,האם לא
יהיה קשה לו אף יותר להתחיל מחדש? ומה על הילדים שלו ,הרי גם
מהם יצטרך להיפרד .מילא מהגדולים ,אבל הקטנה עדיין באה לישון
אצלו בכל שבת שנייה .האם לא ירגיש בודד בארץ זרה ,בלי משפחה,
בלי החברים ,בלעדיי? מול השיקולים השכלתניים ביעבע בו ריגוש
ההרפתקה .הוא יצטער אם לא ינסה ,כך אמר ,מקסימום יחזור עם הזנב
בין הרגליים ,אבל הוא חייב לנסות ,מה כבר יכול להיות? הוא יבדוק
את השטח ,ואם הכול ילך כשורה ,יקרא לי להצטרף ,אין טעם לדבר
על זה עכשיו ,נתגלגל .משיחה לשיחה היה ברור שההחלטה כבר
נפלה" ,אנחנו לא גרים באותו בית ,אז עכשיו לא נגור באותה ארץ,
זה מה שישבור אותנו?" ניסה להתבדח .כל כך מצחיק שבא לי לבכות.
הכול קרה במהירות מסחררת ,אפילו לבכות לא היה לי זמן .בתוך
חודש ברוך ארז מזוודה .בעלת הבית השכור ויתרה על הקנס אם ימצא
דייר חלופי .ברוך מצא דייר חלופי דרך מישהו שהכיר מישהו ,ומשלא
היה לו היכן לאפסן את הרהיטים ,מכר אותם במחירי רצפה .כשסייעתי
לו בפינוי ,מצאתי באחת המגירות במקלחת חפיסות של "ויאפקס",
תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ,שהוסתרו בנרתיק מבד .היה ידוע לי
שכשהמסעדה שלו נסגרה ,ברוך נעזר בתרופות נוגדות חרדה ,אבל
התאריכים על החפיסות היו עדכניים .לא שאלתי אותו על כך כדי לא
להביך אותו ,ובאיזשהו מקום המחשבה שהצטייד בחפיסות חדשות
גרמה לי להבין עד כמה המעבר מפחיד אותו .האם ייתכן שמתחת
לחזות הפלרטטנית הקלילה של מאהבי מסתתר גבר מבוהל ,תהיתי.
297
