Page 60 - 23322
P. 60

‫תמי שמש קריץ‬

‫לך‪ ,‬אמרתי‪ :‬לספר מה? לא קרה שום דבר‪ .‬היא חייכה‪ ,‬נראה שזה‬
‫הרגיע אותה‪ ,‬וזהו‪ .‬כשהיא יצאה הייתי בפניקה‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪.‬‬
‫כשהתקשרת אליי למחרת‪ ,‬הייתי בטוח שאת יודעת‪ .‬נרגעתי כשהבנתי‬
‫שלא‪ .‬יש כל כך הרבה סיפורים על גברים שלא מאמינים להם‪ ,‬פחדתי‬
‫שתיפול עליי אשמה על משהו שלא עשיתי‪ .‬אני לא יודע מה נגה‬
‫סיפרה לך‪ ,‬אבל זה מה שהיה‪ ,‬אני מוכן ללכת לבדיקת פוליגרף אם‬

                                                          ‫את רוצה‪".‬‬
‫עודד נראה כאילו הוא עומד להתעלף‪ ,‬שפתיו היו יבשות‪ ,‬הוא‬

                              ‫בקושי נשם‪" .‬תגידי משהו‪ ",‬הפציר בי‪.‬‬
‫"אני אומרת שגם אם כל מה שאתה אומר נכון‪ ,‬אתה אשם‪ .‬היא‬
‫ילדה‪ ,‬אתה המבוגר‪ .‬ממך הייתי מצפה להתגבר על הפחד‪ .‬אם היה‬
‫בך שמץ של אינטגריטי‪ ,‬לא היית מחכה שהיא תגיד משהו‪ ,‬נקודה‪".‬‬

                                                   ‫אמרתי בתקיפות‪.‬‬
‫"את צודקת‪ ,‬אני לא יודע מה להגיד‪ .‬אני אשם שלא אמרתי לך‬
‫שום דבר‪ .‬פחדתי שאם אדבר איתך‪ ,‬נגה תידחק לפינה ותפיל עליי‬
‫את האשמה‪ .‬נגה יודעת שלא עשיתי כלום ושדחיתי אותה‪ .‬העדפתי‬
‫לשתוק בשביל לא להביך אותה‪ ,‬לא רציתי שזה יתפוצץ לי בפנים‪",‬‬

                                                       ‫ניסה להסביר‪.‬‬
‫הסתכלתי עליו כמו על פושע‪ ,‬לא כמו על אח‪" .‬אפשר סיגריה?"‬
‫שאל‪" .‬קח‪ ",‬אמרתי‪ .‬לא שאלתי מה פתאום‪ ,‬הוא הרי לא מעשן‪ ,‬שומר על‬
‫כושר‪ ,‬על הבריאות‪" .‬אני יכול לשאול מה נגה סיפרה לך?" ניסה לברר‪.‬‬
‫"לא‪ .‬קודם אני רוצה לשמוע את הגרסה שלך עד תומה‪ ",‬עניתי‬

                                                          ‫בקשיחות‪.‬‬
‫עודד חזר על אותו הסיפור‪ .‬נשבע בחייו ובחיי ילדיו שלא השמיט‬
‫דבר‪" .‬זה מה שהיה‪ ,‬נשבע לך‪ ,‬היא הלכה ממש רגע אחרי‪ ,‬לא יכול‬
‫להיות שהיא אמרה משהו אחר‪ ,‬אין מצב‪ ,‬אם היא אמרה משהו אחר‪,‬‬

                                       ‫היא משקרת‪ ",‬אמר בנחרצות‪.‬‬
‫"גם נגה אמרה שהתנשקתם ושאתה הפסקת את הנשיקה‪ ",‬אמרתי‬
 ‫לבסוף‪ .‬יותר כדי להגן על נגה‪ ,‬מאשר בשביל לגאול אותו מייסוריו‪.‬‬

                                ‫‪60‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65