Page 56 - 23322

‫תמי שמש קריץ‬

‫בגנות הטרור המחשבתי שמופעל על כל מי שאינו מיישר קו עם שורת‬
‫המקהלה‪.‬‬

‫"אז מה אתה מציע?" שאלתי‪.‬‬
‫"אני מציע שקודם כול נירגע‪ .‬לא הכול צריך להיות דרמה‪ ,‬אפשר‬

‫לדבר על דברים בלי להתלהם‪ ",‬אמר בפשטות‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬אולי אתה צודק‪ ,‬מתי אתה מגיע?" שאלתי‪.‬‬
‫"אני מסיים פה משהו ובא‪ ,‬אל תעשי שטויות‪ ",‬אמר‪.‬‬
‫סגרתי את הטלפון ואת הפה הפעור‪ .‬בעלי המוזר שוב הצליח‬
‫לערער אותי‪ .‬בכל פעם שהאינסטינקט שלי אמר לי לשים סימן‬
‫קריאה‪ ,‬בעלי גרם לי לשים סימן שאלה‪ .‬לידו תמיד הרגשתי קצת‬
‫פרימיטיבית‪ ,‬מישהי שחושבת על דברים באופן נדוש‪ .‬לעזאזל‪ ,‬אחי‬
‫נגע בבתי‪ ,‬כל אימא הייתה נחרדת‪ ,‬וכל אב היה יוצא מכליו‪ .‬לא‬
‫הבנתי איך בעלי מגיב במין שיקול דעת קריר ובהיר‪ ,‬מדבר כאילו‬
‫שמע ידיעה חדשותית על ילדה שהוא לא מכיר‪ .‬איך‪ ,‬איך הוא מצליח‬
‫לדבר בהיגיון — ההיגיון העקום שלו‪ ,‬אין לי הגדרה אחרת — על משהו‬
‫שאמור להקפיץ אותו? הבת שלו התנשקה עם הדוד שלה‪ ,‬שמבוגר‬
‫ממנה בעשרים ושתיים שנה‪ ,‬ובמקום לרוץ להכות אותו‪ ,‬הוא מתפלסף‬

‫על טאבו חברתי!‬
‫כשעוד התרשמתי עמוקות מיכולתו של בעלי לחתור תחת‬
‫מוסכמות‪ ,‬הוא סיפר לי שהמונח "טאבו" הגיע מהאי טהיטי‪ ,‬ושבמקור‬
‫המילה הייתה בכלל טאפו‪ ,‬בהקשר של איסור שהוטל על נשות האי‬
‫לאכול בנוכחות הגברים‪ .‬הזלזול של בעלי במושגי קדושה וטומאה‬
‫חברתיים היה ידוע לי‪ ,‬אבל לא שיערתי שידבק בעמדתו כשהדבר יגיע‬

‫לפתח ביתו‪.‬‬
‫אדם הגיע כעבור כשעה‪ ,‬נגה עדיין הייתה סגורה בחדרה‪ .‬שום‬
‫רחש לא נשמע מתוכו‪ ,‬כנראה באמת הלכה לישון‪ .‬עלינו לקומה‬
‫השנייה והשתדלנו לדבר בשקט‪ .‬בזמן שעבר מאז דיבר איתי בטלפון‪,‬‬
‫נעשתה משנתו של בעלי עוד יותר סדורה‪" :‬הנזק שעלול להיגרם‬
‫לנגה הוא מהחברה‪ ,‬שמעמידה במוקד את הנערה המופקרת‪ ",‬סימן‬

‫‪56‬‬