Page 53 - 23322
P. 53
אהבה בנסיבות מחמירות
"שום דבר לא עוצר אותי ,אני עוצרת את עצמי ,לא מתאים לי
ללכת לבית הספר ,טוב?" התריס הוגף.
"אין לי מושג מה עובר עלייך ,אני מנסה ,באמת שאני מנסה"...
נאחזתי בקרן אור.
"את יודעת שעודד ואני התנשקנו?" היא זרקה פתאום.
"מה? מתי? איך? על מה את מדברת?" שאלתי המומה.
"אז ,כשעשיתי בייביסיטר ",ענתה.
מאותו הרגע ואילך אני לא סגורה על מה שנאמר .ניסיתי לשמור
על קור רוח ,אבל המוח שלי התערפל .הרגשתי כאילו נמלים מטפסות
עליי .נדמה לי שאמרה שהילדים של עודד ישנו ,שהיא ועודד נתקלו
אחד בשני במסדרון ושהם התנשקו" .וזהו? רק התנשקתם ,שום דבר
מעבר לזה?" שאלתי בדאגה" .כן ",אמרה .הוא ביקש סליחה ,אחרי
זה היא הלכה ,זה כל מה שאמרה .הדבר היחיד שעניין אותה זה שלא
אגיד לעודד מילה .היא השביעה אותי שוב ושוב .אמרתי שלא אגיד לו
כלום ,לא רציתי שתיבהל ותיסגר.
"שנייה ,אני רוצה להבין ,הוא פשוט בא פתאום ונישק אותך?"
השחלתי בכל זאת.
"לא ,סתם דיברנו ,הוא אמר שבטח יש לי הרבה מחזרים ,אני לא
ממש זוכרת ",אמרה במבוכה.
לא הבנתי כלום ,הם נתקלו אחד בשני במסדרון או שזה קרה כשהם
דיברו? מי נישק את מי? היא אותו ,הוא אותה? דמיינתי את הלשון של
אחי בתוך הפה של הבת שלי ,כל השאר נותר באפלה.
"אני לא רוצה שתעשי מזה עניין ,את שומעת? אם תדברי איתו ,זו
תהיה הפעם האחרונה שאני מדברת איתך בחיים ",חזרה לאיים.
"אני לא אגיד לו שום דבר ,מבטיחה ",אמרתי בלי לחשוב.
"תודה ",אמרה" ,ושתדעי לך שזה לא קשור לזה שאני לא הולכת
לבית הספר .אין לי כוח לכל המטומטמים ,פשוט אין לי כוח ,ואני
רוצה שתפסיקי ללחוץ עליי".
"טוב ",אמרתי.
53