Page 64 - 23322
P. 64
9
אחת לזמן־מה הוזמנתי לארוחות מרובות המשתתפים של חבריי,
לא סביב שולחנות שפותחים בדחילו ורחימו כשהמשפחה המורחבת
מגיעה ,כי אם סביב שולחנות מאסיביים מעץ מלא כמו שרואים
בסרטים ,כשהנוף של פרובנס ברקע .הבתים של חבריי היו מעוצבים
לעילא ,המנות שהוגשו נראו כמו במסעדת יוקרה ,כלי ההגשה כאילו
יצאו ממגזין ,היינות מיקבים נודעים .מכריי חיו את החיים הטובים,
נסעו הרבה לחו"ל ,אכלו במסעדות יקרות ,הלכו להופעות חיות בארץ
ובחו"ל .התעריתי ביניהם למרות שמצבי הכלכלי לא תמיד איפשר לי
לעמוד בקצב המסחרר של אורח חייהם.
העובדה שחשבון הבנק שלי פחות מנופח לא עירערה את ההערכה
העצמית שלי .נהפוך הוא ,תמיד חשבתי שמגיע לי לזכות בכבוד
ובהערכה בזכות יכולות אחרות שלי :התמצאות במוזיקה ,בספרות,
בפוליטיקה ובשאר נושאים אקטואליים ,הכנות שבה הבעתי את
דעותיי ,האמפתיה שגיליתי כלפי הסובבים אותי .ככלל ,השתדלתי
להשרות סביבי רוח טובה .חשבתי שתרומתי לשיחה עדיפה לאין ערוך
על פטפוטים ריקניים של עשירים .כל אדם משתמש בקלפים שבידיו,
והקלפים שהיו בידיי ,הדיבור הקולח והכישרון לעורר עניין ,סללו את
דרכי בחוגים הנחשבים בעיר הגדולה.
הוזמנתי לימי הולדת ,למסיבות ולכל מיני אירועים ,שסיפקו לי
הזדמנות לצאת מהשגרה ,אבל הקשרים שלי עם האלפיונים האלה
לא היו עמוקים .פיתחתי איתם קשרים שטחיים במודע רק כדי להיות
64
