Page 12 - Step and repeat document 1
P. 12
12׀ איימי הרמון
אותו להרוג אותם מייד .הוא הרג כל כך הרבה ,עד שאפילו לא פחד
מהם יותר .אולי ביילי ופרן פחדו .אולי הם פחדו פחד מוות ,כל כך פחדו
עד שלא היו מסוגלים אפילו לזוז .הוא יכול לעזור להם .הוא רץ לאורך
המדרכה ומחץ את העכביש מתחת לנעל הספורט הלבנה הגדולה שלו.
זהו.
שני זוגות עיניים מבועתות ירו מבט לכיוונו.
"אמברוז!" צעק ביילי באימה.
"הרגת אותו!" לחשה פרן ,המומה.
"הרגת אותו!" שאג ביילי ,קם ממקומו וכשל במורד המדרכה .הוא
הסתכל על העיסה החומה שהעסיקה אותו בשעה האחרונה.
"הייתי צריך את הארס שלו!" ביילי חי עדיין את סיפור תרופות עכביש
וגיבורי־על .ולפתע פרץ בבכי.
אמברוז פער את פיו והסתכל בתדהמה על ביילי ,ואז עקב אחריו,
כשצעד ברגליים לא יציבות על המדרגות ונכנס לביתו ,טורק את הדלת
מאחוריו .אמברוז סגר את פיו ודחף ידיים לכיסי מכנסיו הקצרים.
"אני מצטער ",אמר לפרן" .חשבתי ...חשבתי שפחדתם .שניכם פשוט
ישבתם שם ולטשתם בו עיניים .אני לא מפחד מעכבישים .רק ניסיתי
לעזור".
"שנקבור אותו?" שאלה פרן ,עיניה אבלות מאחורי עדשות המשקפיים.
"לקבור אותו?" שאל אמברוז ,המום" .מה ,הוא היה חיית מחמד?"
"לא .עכשיו פגשנו אותו ",ענתה פרן ברצינות" .אבל אולי זה ישפר
לביילי את ההרגשה".
"למה הוא כל כך עצוב?"
"כי העכביש מת".
"אז?" אמברוז לא ניסה להיות מגעיל .הוא פשוט לא הבין .והאדמונית
הקטנה ,עם השיער המטורלל ,המתולתל ,קצת הפחידה אותו .הוא כבר
ראה אותה בעבר בבית הספר וידע את שמה .אבל הוא לא הכיר אותה.
הוא תהה אם היא מיוחדת .אבא שלו אמר לו שהוא חייב להיות נחמד
לילדים מיוחדים ,כי הם לא שולטים במי שהם.
"ביילי חולה .המחלה שלו מחלישה את השרירים .היא עלולה
