Page 15 - Step and repeat document 1
P. 15
2
אזור אומץ
ספטמבר2001 ,
פרן אהבה את הקיץ ,את הימים העצלים ואת השעות הארוכות עם
ביילי ועם הספרים שלה ,אבל הסתיו בפנסילבניה היה פשוט עוצר־
נשימה .זו הייתה עדיין תחילת העונה ,עוד לא אמצע ספטמבר אפילו,
אך העלים כבר התחילו להשתנות ,והאנה לייק נשטפה בכתמי אדום,
כתום וצהוב מעורבבים בירוק העמוק של הקיץ ההולך וגווע .שנת
הלימודים החלה .עכשיו הם היו בכיתה י"ב ,בראש הסולם ,שנה אחת
לפני שיתחילו החיים האמיתיים.
אבל בעיני ביילי ,החיים האמיתיים היו עכשיו ,ברגע זה ,כי כל יום
שעבר היה עוד נפילה ,החלקה קטנה במורד המגלשה .הוא לא התחזק,
הוא נחלש .הוא לא התקרב אל הבגרות ,הוא התקרב אל המוות ,ולכן
הוא לא הסתכל על החיים כפי שכל האחרים הסתכלו עליהם .הוא
התמקצע בלחיות את הרגע ,לא להסתכל קדימה מדי ,אל מה שעשוי
לקרות.
מחלתו של ביילי לקחה ממנו את היכולת להרים ידיים אפילו
לגובה החזה ,וזה מנע ממנו לעשות את כל אותם הדברים הקטנים
שאנשים עושים מדי יום בלי לחשוב פעמיים .אימו דאגה כשהיה בבית
הספר .רוב הילדים עם מחלת ניוון שרירים על שם דושן נפטרו לפני
גיל עשרים ואחת ,וימיו של ביילי היו ספורים .העובדה שהיה חשוף