Page 18 - Step and repeat document 1
P. 18

‫‪  18‬׀  איימי הרמון‬

‫פעם אחת‪ .‬בטנו לוהטת מחרדה‪ .‬לא רק שאמא שלו חיה בניו יורק‪,‬‬
‫אלא שגם עבדה כמזכירה במשרד פרסום שהיה ממוקם במגדל הצפוני‬
‫של מרכז הסחר העולמי‪ .‬הוא אמר לעצמו שוב ושוב שהיא בסדר;‬

                               ‫המשרד שלה היה בקומה נמוכה יותר‪.‬‬
                ‫"אולי כדאי שתתקשר אליה‪ ".‬גרנט נראה מודאג‪.‬‬
‫"אני מנסה‪ ".‬אמברוז הרים את הטלפון הסלולרי שלו‪ ,‬אותו אחד‬
‫שאסור לו להדליק בכיתה‪ ,‬אבל מר הילדי לא מחה‪ .‬הם כולם צפו‬

                                      ‫באמברוז מנסה שוב להתקשר‪.‬‬
‫"תפוס‪ .‬כולם כנראה מנסים להתקשר‪ ".‬הוא סגר את הטלפון‬
‫בנקישה‪ .‬איש לא דיבר‪ .‬הפעמון צלצל‪ ,‬אבל כולם נשארו במקומותיהם‪.‬‬
‫כמה ילדים הלכו לשיעור של השעה השלישית‪ ,‬אבל הידיעה החלה‬
‫להתפשט בבית הספר ומערכת השעות הקבועה כבר לא התאימה‬
‫לטרגדיה המתחוללת‪ .‬התלמידים שנכנסו ישבו על השולחנות‪ ,‬נשענו‬

                             ‫על הקיר וצפו במסך‪ ,‬לצד כל האחרים‪.‬‬
‫ואז המגדל הדרומי התמוטט‪ .‬הוא עמד שם‪ ,‬ואז הוא לא‪ .‬הוא‬
‫התפורר לענן עצום שגלש מטה והחוצה‪ ,‬לבן מלוכלך‪ ,‬עבה ושמן‪,‬‬
‫כזועף בהריסות‪ ,‬עמוס בהרס וחורבן‪ .‬מישהו צרח וכולם דיברו‬
‫והצביעו‪ .‬פרן הושיטה יד ואחזה בידו של ביילי‪ .‬כמה בנות החלו‬

                                                             ‫לבכות‪.‬‬
‫פניו של מר הילדי היו לבנות כמו הלוח הלבן שעליו כתב לפרנסתו‪.‬‬
‫הוא הסתכל על התלמידים שהיו דחוסים בכיתתו‪ ,‬והצטער שבכלל‬
‫הדליק את הטלוויזיה‪ .‬עדיף היה שהם לא יראו את זה‪ .‬צעירים‪,‬‬
‫חסרי ניסיון‪ ,‬תמימים‪ .‬פיו נפתח כדי להרגיע אותם‪ ,‬אך הסלידה שלו‬
‫מקשקושי סרק לא הניחה לו לדבר‪ .‬לא היה משהו שהוא יכול היה‬
‫לומר שלא יישמע כשקר בוטה או שלא יפחיד אותם עוד יותר‪ .‬זה‬
‫לא היה אמיתי‪ .‬זה לא יכול היה להיות‪ .‬זאת הייתה אשליה‪ ,‬מעשה‬
‫קסמים‪ ,‬רק עשן ומראות‪ .‬אבל המגדל נעלם‪ .‬לקח ‪ 56‬דקות מרגע‬

                                               ‫הפגיעה ועד לקריסה‪.‬‬
‫פרן נאחזה בידו של ביילי‪ .‬הענן המיתמר של עשן ואבק נראה כמו‬
‫המילוי של דוב הפרווה הישן של פרן‪ .‬הדוב היה פרס מיריד‪ ,‬מלא‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23