Page 22 - Step and repeat document 1
P. 22
22׀ איימי הרמון
פרן התחילה מייד לבכות שוב ,ואימה אימצה אותה אל חזה .פרן
הרגישה איך הלב של אמא שלה פועם מתחת ללחייה ,אך פניה של
דודתה נותרו שלווים ,והיא לא בכתה .נראה היה שהיא הגיעה למסקנה
שלפרן ייקח שנים עד שתוכל להשלים איתה .ביילי חיבק את אימו ובכה.
הדודה אנג'י ליטפה את גבו של בנה ונישקה את ראשו" .ביילי? אתה
מוכן להקשיב לי רגע ,ילד?"
ביילי עדיין בכה כשהרים את פניו והסתכל על אימו ואחר כך הסתכל
על פרן ,מבטו רושף ,כאילו היא זאת שגרמה לכל זה לקרות.
"אתה תמות ,ואני אמות ,ופרן תמות .ידעת את זה ,ביילי? גם דודה
רייצ'ל תמות ".אנג'י הסתכלה על אימה של פרן וחייכה בהתנצלות,
מכניסה גם אותה לתחזית הקודרת.
ביילי ופרן הסתכלו זה על זה באימה ,לפתע המומים מדי מכדי לבכות.
"כל יצור חי ימות ,ביילי .יש אנשים שחיים זמן רב יותר מאנשים אחרים.
אנחנו יודעים שהמחלה שלך כנראה תגרום לכך שהחיים שלך יהיו קצרים
יותר מאלה של חלק מהאנשים .אבל אף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן
יימשכו החיים שלנו".
ביילי הרים את ראשו אליה ,חלק מהאימה והייאוש מרפה מפניו" .כמו
סבא שין?"
אנג'י הנהנה והטביעה נשיקה על מצחו.
"כן ,לסבא לא היה ניוון שרירים .אבל הוא נקלע לתאונת דרכים ,נכון?
הוא עזב אותנו מוקדם יותר ממה שרצינו ,אבל כאלה הם החיים .אנחנו
לא זוכים לבחור מתי נמות או איך נמות .אף אחד מאיתנו לא זוכה לכך".
אנג'י הסתכלה על בנה ישר בעיניים וחזרה על דבריה בתקיפות" .אתה
שומע אותי ,ביילי? אף אחד מאיתנו לא זוכה לכך".
"אז יכול להיות שפרן תמות לפניי?" ביילי שאל מלא תקווה.
פרן הרגישה גרגור של צחוק בחזה של אימה ,והרימה את ראשה אליה
בתדהמה .רייצ'ל טיילור חייכה ונשכה את שפתה .פרן הבינה לפתע מה
דודה אנג'י ניסתה לעשות.
"כן!" פרן התערבה בשיחה ,מהנהנת ,תלתליה הקפיציים מקפצים
בהתלהבות" .אולי אני אטבע באמבטיה כשאני אתרחץ הערב .או שאולי
