Page 16 - Step and repeat document 1
P. 16
16׀ איימי הרמון
למחלות על בסיס יום־יומי ,הדאיגה אותה מאוד ,אבל העובדה שביילי
לא יכול היה לגעת בפניו הגנה עליו למעשה מפני חיידקים שהילדים
האחרים הצליחו למרוח על עצמם ,ורק לעיתים נדירות הוא החמיץ
יום לימודים .אם החזיק לוח־כתיבה על ברכיו ,הצליח להסתדר ,אבל
היה לו קשה להחזיק את לוח הכתיבה ,ואם הלוח החליק ונפל ,הוא לא
היה מסוגל להתכופף להרים אותו .היה לו הרבה יותר קל לעבוד על
מחשב או לקרב את כיסא הגלגלים שלו אל השולחן ולהניח את ידיו
עליו .תיכון האנה לייק היה קטן ,עם תקציב דל ,ועם קצת עזרה וכמה
התאמות ושינויים בשגרה הרגילה ,ביילי היה עתיד לסיים את התיכון,
ככל הנראה כאחד המצטיינים בכיתתו.
שיעור המבוא לחשבון דיפרנציאלי ,בשעה השנייה ,היה מלא
בתלמידי י"ב .ביילי ופרן ישבו מאחור ,ליד שולחן שהיה מספיק גבוה
בשביל שביילי יוכל להשתמש בו ,ועל פרן הוטל להיות הסייעת שלו,
אף על פי שהוא עזר לה בכיתה יותר משהיא עזרה לו .גם אמברוז יאנג
וגרנט נילסון ישבו בחלק האחורי של הכיתה ,ופרן התרגשה להיות
קרובה כל כך לאמברוז ,על אף שהוא לא היה מודע כלל לקיומה,
מטר מהמקום שבו הוא ישב ,תקוע ליד שולחן שהיה קטן מדי למישהו
בגודל כשלו.
מר הילדי איחר לשיעור .הוא היה מאחר בקביעות לשיעור בשעה
השנייה ,ולאף אחד לא היה ממש אכפת .לא היה לו שיעור בשעה
הראשונה ,ובדרך כלל בבקרים ,אפשר היה למצוא אותו שותה כוס קפה
מול הטלוויזיה בחדר־המורים .אך באותו יום שלישי הוא הגיע לכיתה
והדליק את הטלוויזיה שהייתה תלויה בפינת הכיתה ,משמאל ללוח
הגירים .הטלוויזיות היו חדשות ,לוחות־הגירים היו ישנים ,המורה היה
עתיק ,וכך איש לא הקדיש תשומת לב רבה מדי לכך שהוא עמד ולטש
עיניים במסך ,צופה במגיש חדשות מדבר על התרסקות מטוס.
השעה הייתה 9:00בבוקר.
"שקט ,בבקשה!" נבח מרק הילדי ,ובלית ברירה הכיתה צייתה.
התמונה שעל המסך התמקדה בשני בניינים גבוהים .מאחד הבניינים
היתמרו אש ועשן מהצד.
